בש"פ 5840/22

תקציר

הכרעת הדין המדוברת מתייחסת לתיק פלילי בו הואשם הנאשם בייבוא כמויות גדולות של סמים. הדיון התמקד בשאלה האם יש לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, או שמא קיימת אפשרות להגשים את תכלית המעצר הממשית באמצעי חלופי. הנאשם טען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא בחן חלופת מעצר ספציפית שהוצעה על ידי עמותה בשם "אכפתיות". השיקולים המרכזיים הם משולשים: עילת מעצר, ראיות קיימות לכאורה והיתכנותה של חלופת מעצר. שני התנאים הראשונים אינם שנויים במחלוקת, נוכח חומרת העבירות והראיות המשמעותיות נגד הנאשם. הפוקוס, אם כן, הוא על חלופת המעצר הפוטנציאלית. הערכת שירות המבחן את אישיותו ועברו של הנאשם הצביעה על סיכון לפגיעה חוזרת וחוסר שיתוף פעולה מצד האפוטרופוס החלופי המוצע. בהתחשב במדיניות המעצר של יבואני סמים ובכמות הסמים הרבה הכרוכה בה, קבע השופט כי הנאשם לא עמד בנטל להוכיח כי חלופת מעצר ראויה. השופטת גם לא מצאה פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לדון בהצעת עמותת "אכפתיות", שכן לא נענתה לפניות שירות המבחן. משכך, בקשת ההקלה נדחתה, אם כי הנתבע שומר לעצמו את הזכות להגיש בקשות נוספות לבית המשפט.