תמ"ש 9013/00

תקציר

המבקש, הנמצא בסכסוך משפחתי, מבקש מבית המשפט להורות לפקיד הסעד להיפגש עמו ועם עורך דינו באופן מיידי או להחליף את פקיד הסעד הנוכחי בפקיד סעד שמסכים להגיע לפגישה בליווי עורך דינו של המבקש. לטענת המבקשת, הנוהל המקובל בלשכת הרווחה, האוסר על פקידי הסעד לשוחח עם עורכי הדין של לקוחותיהם, אינו חוקי ואינו אתי. לטענתו, עורך דינו הוא "לקוח" של פקידת הסעד ולכן זכותו להשתתף בפגישה. עוד הוא טוען כי יש לו זכות לייצוג משפטי בענייני משפחה וסירובה של פקידת הסעד מהווה ניצול לרעה של כוח, שכן נוכחות עורך דינו לא תפגע בקצין. פקידת הסעד המשיבה מתנגדת לבקשה, בטענה כי מהות עבודתה מחייבת קשר ישיר עם המבקשת, ונוכחות עורך דין תעכב את התהליך ותפחיד אותה. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ופקידת הסעד הראשית תומכים בעמדת המשיב ומדגישים את אופיו הטיפולי של ההליך. מסקנת בית המשפט היא כי אמנם עומדת למבקש זכות לייצוג משפטי בהליכים משפטיים, אך הדבר אינו חל על פגישות עם פקידי סעד, שאינן שיפוטיות או מעין שיפוטיות באופיין. בית המשפט מוצא כי דרישת פקיד הסעד לפגישה פרטית מוצדקת, שכן נוכחות עורך דין תחבל בתהליך האבחוני והטיפולי. המחוקק מכיר בתפקידם הרגיש של העובדים הסוציאליים, ועבודתם מחייבת אינטראקציות ישירות וסודיות. לפיכך, בקשתו של המבקש נדחית, והוא מונחה לשתף פעולה עם פקידי הסעד בהכנת התסקיר.