עת"מ 18403-06-15

תקציר

העתירה קוראת תיגר על הכללתן של שש שאלות בבחינות ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין למקצועות מעשיים, וטוענת לפסילתן בטענות שונות. עם זאת, בית המשפט מחליט לדחות את העתירה ללא דיון, תוך הסתמכות על תקנה 7(2) לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התש"ס-2000. נימוקי הפיטורים נוגעים לאופי התערבותו של בית הדין בבדיקות מקצועיות. נמצא כי השאלות נופלות בגדר נושאי הבחינה שנקבעו כהגדרתם בתקנות הרלוונטיות. בנוסף, בית המשפט מוצא כי השאלות והתשובות עליהן מתיישבות באופן סביר עם הדין הישראלי. טענות העותרים, הנשענות על פרשנות מצמצמת של הנחיות הבחינה, אינן משכנעות. בית המשפט מדגיש את שיקול הדעת המקצועי ממנו נהנית הוועדה הבוחנת ואת היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית בעניינים אלה. יודגש כי תפקידו של בית המשפט אינו לפעול כוועדת ערר או לקבוע את נכונותן של שאלות ותשובות בחינה, במיוחד כאשר הן נקבעות על ידי גוף בעל יכולת מקצועית גבוהה. אשר על כן, העתירה נדחית, ללא צו להוצאות, בשל חוסר שחר בטענות העותרים.