ת"א 5519-03-19

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעה בדבר זכויות רישום בעלות בחלקת קרקע ששטחה 750 מ"ר מתוך חלקה גדולה יותר של 91,053 מ"ר בטייבה. התביעה הוגשה כנגד מספר נתבעים אשר רכשו לכאורה זכויות במקרקעין המדוברים. הנתבעים 11 ו-12 ביקשו לדחות את התביעה נגדם, אשר בית המשפט נעתר לה ללא צו להוצאות, תוך שהוא מוחק אותם מכתב התביעה. הנתבעים 4, 7, 8 ו-9 ביקשו לדחות את התביעה על הסף בעילה של תביעה משפטית והשתק החברה, תוך שהם מצטטים תביעה קודמת שהגיש התובע אשר נדחתה, ואשר נגעה לחלק מאותם נתבעים ולאותן שאלות של בעלות. התביעה הקודמת נדחתה בין היתר בשל חוסר בהירות בנוגע לרשת הבעלות וחוסר הניקיון של התובעת. התובעת טענה כי בתביעה הקודמת לא נקבעו ממצאים פוזיטיביים כלשהם ולכן אין לראות בה השתק, וביקשה זמן נוסף לאתר את כל בעלי הזכויות הרלוונטיים ולתקן את כתב התביעה בהתאם. השופט קבע כי מאחר שהתביעה הקודמת לא הניבה ממצאים פוזיטיביים וחד משמעיים לגבי הזכויות בקרקע, היא לא יצרה השתק של החברה. עם זאת, השופטת ציינה גם כי התנהלות התובע הן בתביעות הקודמות והן בתביעות הנוכחיות לא הייתה תקינה, שכן הצדדים הרלוונטיים לא נכללו והבטחות שניתנו במהלך הדיונים לא קוימו. לפיכך, בעוד שהתביעה לא תידחה על הסף, יהיה על התובע להפקיד 30,000 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 30 יום להבטחת הוצאות הנתבעים, ואי עשיית כן תביא לדחיית התביעה. עוד קבעה השופטת כי אם התובע התכוון להגיש כתב תביעה מתוקן, יש לעשות זאת בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.