עת"מ 1926/03

תקציר

העתירה מערערת על תכנית 444/00, שמטרתה לשנות ייעוד קרקע חקלאית לבית עלמין ולהפקיע את הקרקע בתחומה. העותר, בעל חוזה חכירה ארוך טווח על הקרקע, טוען כי אי קביעת מועד ספציפי להפקעת רכושם על ידי התכנית גורמת לפגיעה בלתי מידתית. לטענתם, היעדר לוח זמנים פוגע ביכולתם לבצע תוכניות כלכליות ארוכות טווח ופוגע בזכויות הקניין שלהם. עם זאת, בית המשפט קובע כי לרשויות התכנון הזכות לקבוע את השימוש בקרקע וכי לעותר אין זכות קנויה בתכנית המיטיבה עמם באופן ספציפי. בית המשפט מציין כי הפקעה בשלבים היא תופעה נפוצה ואינה פוגעת בזכויות העותר, וניתן לטפל בכל פגיעה באמצעות תביעות פיצויים. זאת ועוד, העותרת לא הוכיחה די הצורך את היקף הנזק שנגרם עקב השיהוי בהפקעה. הטענה המקדמית בדבר זכויותיו של העותר במקרקעין נדחית, שכן בית המשפט אינו מבקש להתערב ביחסים החוזיים שבין העותר לבין המינהל. לבסוף, בית המשפט מדגיש כי שלבי התכנית, בהתאם לצרכי הקבורה, עונים על דרישות חוק התכנון והבניה. מטעמים אלה נדחית העתירה. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.