תמ"ש 31880/07

תקציר

התיק סובב סביב זוג נשוי, התובע והנתבע, ושני ילדיהם הקטינים, ר' וא'. התובעת, האם, הגישה בקשה לפסק דין הצהרתי שיקבע משפטית את התובע כאביהם של הקטינים, דבר שהנתבע מתנגד לו עבור ר' (הרשום כילד הנתבע) ומודה עבור א' (שאביו אינו רשום). הנושא המרכזי הוא קביעת האבהות והשלכותיה האפשריות על מעמדם האישי ורווחתם של הקטינים. פסק הדין דן בהרחבה ב"שיטת המדורגים" להערכת טובת הילד והנזק הפוטנציאלי הנגרם מקביעת אבהות. מסקנת בית המשפט היא כי מעבר למישור ההערכה השני, הכולל בחינת ראיות בדבר הורותם של הקטינים, יגרום יותר נזק מאשר תועלת לקטינים. לפיכך, התביעה לאבהות נדחית, אך התובע מוכרז כ"אביהם הפסיכולוגי" של הקטינים, והתובעים מוכרים כאפוטרופוסים בלעדיים שלהם. החלטה זו נועדה להגן על מצבם הנוכחי של הקטינים ועל טובתם, להבטיח את יציבותם ורווחתם. פסק הדין מתייחס גם לחששותיו של היועץ המשפטי לממשלה המייצג את האינטרסים של הקטינים ומדגיש את עליונות טובת הקטינים על פני קביעת האמת העובדתית. בנוסף, בית המשפט מורה לנתבעת להימנע מלהטריד את התובעים והקטינים ושומר על שמות המשפחה של הקטינים כפי שהם. פסק הדין הוא לטובת שמירה על המצב הקיים, מתן עדיפות לרווחתם הנפשית והחברתית של הקטינים והימנעות מהנזק הפוטנציאלי של קביעת אבהות באמצעים משפטיים.