עש"א 41634-09-11

תקציר

הערעור מתייחס לסכסוך בין שני בעלי דירות בבית משותף בן שתי קומות ברמת גן. המערערים ביקשו להרחיב את דירתם ולבנות שתי דירות בשתי קומות, עם כניסה מחצר משותפת הצמודה לדירתו של המשיב. לאחר שהמשיב הגיש תביעה, שינו המערערים את דעתם ואמרו כי יסתפקו בדירה אחת מורחבת עם כניסה פרטית באמצעות גרם מדרגות חדש. המפקח על מקרקעי מחוז תל אביב קבע כי המערערים יכולים להרחיב את דירתם ל-100 מ"ר בכל קומה, מבלי לבנות בחצר, והורה להם לשלם את יתרת תשלומי המשיב. עוד אישר המפקח כי החצר היא רכוש משותף. המערערים ערערו על פסק דין זה, בטענה כי החצר אינה רכושו הפרטי של המשיב וכי פסק דינו של המפקח אינו בר ביצוע. עוד טענו כי המשיבה לא הוכיחה כי הבנייה תפגע בה באופן משמעותי. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור והסכים עם מסקנותיו המשפטיות של הממונה. המערערים לא הציגו ממצאים עובדתיים כלשהם לערער עליהם, ובית המשפט ציין כי לממונה סמכות רחבה לקבל החלטות כאלה. המערערים הצהירו כי לא יבנו בחצר ללא הסכמת המשיב, אך לא הגישו חלופות כלשהן. בית המשפט הדגיש כי החצר היא רכוש משותף וכי בניית המערערים תפגע בה באופן בלתי הפיך. זאת ועוד, הסכמת דיירים אחרים התייחסה לתכנית מדרגות אחרת, והמערערים לא הגישו בקשה חדשה לתכנית המתוקנת. בית המשפט דחה גם את ניסיונם של המערערים להגיש ראיה חדשה, חוות דעת אדריכלית בת עמוד אחד, כפי שניתן היה להציגה בבית משפט קמא. ככלל, אישר בית המשפט את פסק דינו של הממונה, לרבות תשלומי האיזון, והורה למערערים לשלם את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.