ת"א 63357-06-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לסעד זמני בגין הפרת סימן מסחר. בקשה זו הוגשה על ידי בעל סימן המסחר הרשום "בייביביפ", אשר ביקש למנוע מחברה אחרת להשתמש בביטוי "בייביביפ" בשיווק המוצר שלה. בית המשפט מצא כי המבקשת לא הציגה ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתה להטעיה פוטנציאלית של הציבור, כנדרש על פי דיני הקניין הרוחני בגין הפרת סימן מסחר. לגופו של עניין, המבקשת לא הצליחה להוכיח כי השוק הישראלי מכיר את המוצר שלה, וכי הצרכנים עלולים לחשוב בטעות כי המוצר של המשיבים קשור למבקשת. בנוסף, פעולותיה של המבקשת עצמה, לרבות מכתב ששלחה בשנת 2017 לרשם סימני המסחר, ערערו את טענתה לזכויות בלעדיות בביטויים "תינוק" ו"צפצוף". זאת ועוד, בית המשפט הצביע על הבדלים חזותיים ותפקודיים בין מוצרי המבקש לבין המשיבים, אשר הפחיתו את הסבירות לבלבול צרכני. בית המשפט התייחס גם לסוגיית הסמכות, והעלה ספק לגבי סמכותו המהותית בשל הוראה ספציפית בפקודת סימני המסחר המקנה סמכות לבית המשפט המחוזי. עם זאת, בהתבסס על פסיקות קודמות, החליט בית המשפט שלא לדחות את הבקשה מטעמים שיפוטיים בלבד, והשאיר את העניין לבירור בשלב מאוחר יותר. לבסוף, חויב המבקש לכסות את הוצאות המשיבים, בסך 5,000 ₪, בתוך 30 יום. החלטה זו התקבלה בהיעדר שני הצדדים והתמקדה בצורך בפתרון מקיף ומהיר, נוכח היישום הצפוי של תקנות התעבורה הרלוונטיות והתחרות הגוברת בין היצרנים כתוצאה מכך.