LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"פ 59318-05-26

החלטה עליון

📋
מספר הליך59318-05-26
📂
סוג הליךרע"פ
📅
תאריך3 ביוני 2026
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםיהודה כהן נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםחאלד כבוב

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט העליון בעניין רע"פ 59318-05-26, תוך התמקדות בעיקר בעקרונות משפטיים ובחידושים אפשריים, על בסיס הנתונים שהוצגו בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בעניין רע"פ 59318-05-26** **רקע עובדתי:** המבקש, יהודה כהן, הורשע ביום 03.10.2021, על יסוד הודאתו, בעבירת נהיגה בשכרות – סמים, לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה. הרשעתו נבעה משתי תפיסות שבהן נהג תחת השפעת סמים מסוכנים (קוקאין והרואין), כפי שאומתה בבדיקות שתן. ביום 07.11.2021, נגזר דינו בפני בית המשפט לתעבורה, והוטלו עליו 10 שנות פסילה בפועל, קנס בסך 10,000 ש"ח וענישה נלווית. גזר הדין ניתן בהיעדרו של המבקש, אשר לא התייצב לדיון בטיעונים לעונש, על אף שמועד הדיון נקבע בנוכחותו. **הליכים משפטיים קודמים:** כארבע שנים לאחר גזר הדין, ביום 25.08.2025, הגיש המבקש בקשה לביטול גזר הדין, אשר נדחתה על ידי בית המשפט לתעבורה, תוך הדגשת השיהוי המשמעותי. בקשה נוספת לביטול גזר הדין, שהוגשה ביום 16.12.2025, נדחתה אף היא. המבקש ערער על גזר הדין בפני בית המשפט המחוזי, אשר דחה אף הוא את ערעורו ביום 27.04.2026. בית המשפט המחוזי קבע כי המקרה אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים ביטול פסק דין חלוט, בהיעדר חשש לעיוות דין או ראיות חדשות, ובהתחשב בחומרת המעשה והעבר התעבורתי הכבד של המבקש. **הליך בפני בית המשפט העליון (בקשת רשות ערעור):** המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בה חזר על טענותיו כי העונש הוטל עליו שלא בנוכחותו, וכי היה מקום להוציא צו הבאה ולאפשר לו להציג את טענותיו. כמו כן, טען כי העונש חמור ואינו משקף את חומרת העבירות. **עקרונות משפטיים ושיקולי בית המשפט העליון:** 1. **אופי בקשת רשות הערעור:** בית המשפט העליון הדגיש כי רשות ערעור שמורה למקרים חריגים. אלו כוללים מקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מהמקרה הפרטני, או נסיבות המקימות חשש ממשי לעיוות דין או אי-צדק חמור. בהקשר של חומרת עונש, רשות ערעור תינתן רק אם העונש סוטה באופן קיצוני ממדיניות הענישה הנוהגת (כפי שמצוין בהפניה לרע"פ 53628-03-26 גמליאל). 2. **היעדר שאלה משפטית עקרונית:** בית המשפט קבע באופן חד-משמעי כי הבקשה שלפניו אינה מעלה כל שאלה משפטית עקרונית, והיא נטועה כולה בנסיבותיו הפרטניות של המבקש. 3. **היעדר עיוות דין או אי-צדק:** בית המשפט שלל את הטענה כי נגרם למבקש עיוות דין או אי-צדק חמור. בכך, בית המשפט מאמץ את עמדת הערכאות הקודמות, לפיה לא התעורר חשש ממשי כאמור. 4. **השיהוי הניכר:** בית המשפט הדגיש את השיהוי הניכר בהגשת הבקשה לביטול גזר הדין (כארבע שנים). שיהוי זה, בשילוב עם היעדר הסבר מניח את הדעת לכך, מהווה משקולת משמעותית נגד קבלת הבקשה. 5. **חלוטות הדין:** בהתאם לכללי המשפט, פסקי דין חלוטים (כפי שנגזר דינו של המבקש, אשר לא הוגש עליו ערעור במועד) נחשבים מחייבים. ביטול פסק דין חלוט, במיוחד לאחר חלוף זמן רב, שמור למקרים חריגים ביותר, בהם יש צורך ממשי למנוע עיוות דין. 6. **התאמת העונש לנסיבות:** בית המשפט אימץ את קביעת בית המשפט המחוזי כי העונש שהושת על המבקש (10 שנות פסילה בפועל) "הולם וראוי" ומשקף נכונה את האינטרס הציבורי להגן על שלום משתמשי הדרך, לאור חומרת העבירה (נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים) והעבר התעבורתי הכבד של המבקש (67 הרשעות קודמות). בכך, בית המשפט מחזק את מדרג הענישה הראוי במקרים של עבירות סמים חמורות בנהיגה. 7. **היעדר פגמים בהליך גזר הדין (מבחינת בית המשפט העליון):** למרות שהמבקש טען כי גזר הדין ניתן בהיעדרו, בית המשפט העליון לא מצא בכך עילה להתערבות. קביעתו של בית המשפט המחוזי, כי לא מתעורר חשש לעיוות דין, מתייחסת גם להיבט זה. המבקש לא הצליח לשכנע כי היעדרותו נבעה ממניעים שאינם באחריותו, או כי לא היה עליו לדעת את מועד הדיון. **חידושים משפטיים (או היעדרם):** החלטה זו אינה מציגה חידושים משפטיים מהותיים. היא משקפת יישום קפדני של דוקטרינות משפטיות קיימות: * **הבחנה בין ערעור לבין בקשת רשות ערעור:** בית המשפט מדגיש שוב את המגבלות המחמירות של הליך בקשת רשות ערעור, במיוחד בשבתו כערכאה שלישית. * **חשיבות חלוטות הדין והיעדר שיהוי:** ההחלטה מדגישה את החשיבות הרבה שבית המשפט מייחס לחלוטות הדין ואת הנטל המוגבר המוטל על מי שמבקש לבטל פסק דין חלוט, במיוחד בחלוף זמן משמעותי. * **שיקול דעתן של ערכאות קמא:** בית המשפט העליון מכבד את שיקול הדעת של הערכאות הקודמות (בית המשפט לתעבורה ובית המשפט המחוזי) בעת הערכת חומרת העונש והתאמתו לנסיבות. **סיכום:** בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, שכן המבקש לא הצליח לעמוד באמות המידה המחמירות הנדרשות להגשת בקשה כזו. הבקשה לא הציגה שאלה משפטית עקרונית, לא הוכח כי נגרם למבקש עיוות דין או אי-צדק חמור, וכן התקיימו שיהוי ניכר וחלוטות דין. בית המשפט אישר את קביעת הערכאות הקודמות כי העונש שהוטל על המבקש הולם את חומרת מעשיו ונסיבותיו. ההחלטה מהווה חיזוק למדיניות ענישה מחמירה בעבירות נהיגה בשכרות, בפרט כאשר מדובר בסמים, וכן מדגישה את המשקל הרב הניתן לחלוטות הדין ולתקינות ההליך המשפטי.

חקיקה מקושרת

פקודת התעבורה

רע"פ 59318-05-26 יהודה כהן נ. מדינת ישראל, עליון (3.6.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית