ע"א 535/81

תקציר

בית המשפט העליון פסק בשני ערעורים מאוחדים בעניין שומות מס הכנסה לשני בעלי מסעדות, דוד ממן וסמעאן בולוס סעיד, לשנות מס שונות. המחלוקת העיקרית הייתה האם פקיד השומה הפעיל כדין את סמכותו בהערכת חבות המס של המערערים על פי מיטב שיקול דעתו מבלי לפסול את הכנסתם המוצהרת של המערערים, שנחשבה בלתי ריאלית. בית המשפט קבע, כי סמכותו של פקיד השומה לתת פסקי דין לפי סעיף 145 לפקודת מס הכנסה אינה מוגבלת למקרים של ספרים פסולים. עוד צוין, כי המחוקק לא הגדיר "יסוד סביר" להפעלת מיטב שיקול הדעת, וכי צורת הספרים, אף שהיא יוצרת חזקת תקינות, אינה מבטיחה את דיוק תוכנם. יש לבחון כל מקרה לגופו כדי לקבוע את תוקפה של ההכנסה המוצהרת. באשר למקרים הספציפיים, מצא בית המשפט כי לפקיד השומה היה יסוד סביר להניח כי דיווחי המערערים היו שגויים, שכן ההכנסה המוצהרת הייתה נמוכה משמעותית מהמציאות הכלכלית של עסקיהם. חישוביו של הממונה התבססו על הפער בין עלות הטובין שנרכשו לבין ההכנסות המוצהרות, שהוכח על ידי השוואות לעסקים דומים. בית המשפט קיבל את מסקנותיו של הקצין, וציין כי המערערים לא הצליחו להביא ראיות משכנעות לכך. השופטת חלימה הציעה לדחות את שני הערעורים והורתה לכל מערער לשלם למשיב סכום קצוב, בתוספת ריבית והצמדה. השופטים בייסקי וגולדברג הסכימו עם פסק הדין.