בש"א 21/99

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין של בית הדין האזורי בחיפה. המבקש, המחויב לשלם סכומים שונים לעובד המשיב, ערער על פסק דינו של בית הדין האזורי ובמקביל ביקש עיכוב ביצוע. לבית הדין לעבודה שיקול דעת לעכב ביצוע פסק דין בערעור, אך המבקש לא סיפק סיבה מספקת להצדיק עיכוב הליכים. המבקשת טענה כי תשלום הסכום של כ-60,000 ₪ יהווה נטל כלכלי שכן הכנסתה החודשית עומדת על 3,000 ₪ בלבד, וכי הסיכויים לזכות בערעור הם לטובתה. עם זאת, טען בא כוח המשיב כי בבעלות העובדת דירה בשווי גבוה בהרבה וכי אין לעכב אותה בקבלת כספה, ובפרט בפיצויי פיטורים. בית המשפט ציין כי המבקשת לא הוכיחה סיכויי הצלחה בערעור ולא הסבירה כיצד ייגרם לה נזק בלתי הפיך אם פסק הדין יבוצע באופן מיידי. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, שכן פוטנציאל הנזק למשיב עולה על זה של המבקש. בהיעדר נימוקים משכנעים מצד המבקש, דחה בית המשפט את הבקשה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.