ע"א 6743/03

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור בעניין שומות מס הכנסה. המערערת טענה כי יש להכיר בדמי הניהול ששילמו לחברות קשורות כהוצאה, אך המשיב, פקיד השומה, הוציא שומה בניגוד לכך. בית המשפט המחוזי הטיל את נטל ההוכחה על המשיב, שכן פנקסי החשבונות של המערער נמצאו קבילים, והמשיב לא הצליח להצדיק את הערכתם. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא כי המערערת לא עמדה בנטל ההצדקה המוטל עליה בנוגע לדמי הניהול, ועל כן הערעור נדחה. על החלטה זו הוגש ערעור נוסף. טענתה העיקרית של המערערת הייתה כי היה על בית המשפט המחוזי לאפשר להם להוכיח את שיעור דמי הניהול המגיעים להם, ולא לאמוד אותם בעצמם. בית המשפט העליון דחה את הערעור והסכים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הם קבעו כי המשיב עמד בחובת ההצדקה שלו, והמערער לא הביא ראיות מספיקות לסתור זאת. בית המשפט מצא כי מנגנון דמי הניהול שהפעילה המערערת היה בעייתי, והיווה תכנון מס בלתי לגיטימי. הם גם הסכימו עם הערכת שכר הטרחה על ידי בית המשפט המחוזי, וקבעו כי טענת המערער כי היה מקום לאפשר להם להוכיח את ההוצאות אינה מבוססת. בית המשפט בחר שלא להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להכיר בחלק קטן מדמי הניהול, אך גם הדגיש כי אין בכך כדי להקנות למערערת זכות לנסות ולהוכיח הוצאות אלה כעת. הערעור נדחה, והמערער חויב לשלם 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.