ת"פ 26904-03-10

תקציר

גזר הדין מתאר אירוע טרגי שהתרחש ביום 6.3.2010, כאשר קבוצת חברים בגיל העשרה, ביניהם הנאשם ש.ש. והמנוח, טיפסו על גג בית ספרם לשעבר בנתניה. הם עסקו בפעולה האסורה של שאיפת גז ממזגנים. בין ש.ש. לבין המנוח פרץ ויכוח, שבעקבותיו דחף ש.ש. את האחרון. הדחיפה גרמה למנוח לאבד את שיווי משקלו וליפול מהגג אל מותו. המחלוקת העיקרית נסובה סביב היסוד הנפשי של העבירה. בית המשפט מגיע למסקנה כי לס.ש. הייתה כוונה פלילית הנדרשת לפי סעיף 298 לחוק העונשין, המגדיר הריגה. פעולת דחיפתו של המנוח, ביודעו את התוצאות הקטלניות האפשריות, מעידה על פזיזות, קלות דעת או אדישות. הדבר נתמך בעדויות חבריו של ס.ש., בנסיבות שהובילו לאירוע ובהודאתו של ס.ש. עצמו בחקירתו במשטרה ובבית המשפט. יתר על כן, השפעת הגז הנשאף על התנהגותו של המנוח, אף שהיא מוכרת, אינה נחשבת לתירוץ תקף, שכן אין בה כדי לפטור את ש.ש. מאחריותו למעשיו. השפעת הגז, אם בכלל, לא הוכחה כמי שגרמה לנפילה ולכן אינה רלוונטית לקשר הסיבתי בין דחיפתו של ש.ש. לנפילתו של המנוח. כתוצאה מכך, השופט קובע כי ס.ש. אשם בהריגה ובשיבוש הליכי משפט, כאשר מדובר באישום נפרד הקשור לניסיונותיו להסתיר את מעורבותו. הכרעת הדין מדגישה את אופיו הטרגי של האירוע, ומאשימה את ההתרחשות במעשיה האסורים והמסוכנים של קבוצת חברים בגיל העשרה, כאשר דחיפתו של ש.ש. הרחיקה לכת יתר על המידה, תוך הפגנת זלזול מופקר בביטחונו של המנוח.