ת"א 89572-12-25

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק בוררות בנוגע לחוזה בלתי חוקי **מבוא** ההחלטה הנדונה בבית המשפט המחוזי בחיפה עוסקת בשתי בקשות סותרות: בקשה לביטול פסק בוררות ובקשה לאישורו. המחלוקת נסובה סביב פסק בוררות שניתן על ידי בורר מוסכם, אשר קבע כי החוזה בין הצדדים, לעבודות בנייה בהיקף של כ-250 מיליון ש"ח, הינו בלתי חוקי. למרות קביעה זו, הבורר הורה על קיום חלקי של החוזה, כאשר המבקשת (המזמינה) חויבה לשלם למשיבה (הקבלן) סך של כ-3.3 מיליון ש"ח. המבקשת טוענת כי פסק הבורר הינו בלתי חוקי, נוגד את תקנת הציבור וניתן בחוסר סמכות, בעוד שהמשיבה מבקשת לאשרו. **עילות הביטול הנטענות על ידי המבקשת:** 1. **חוסר סמכות מכוח אי חוקיות החוזה (סעיף 24(3) לחוק הבוררות):** המבקשת טוענת כי משקבע הבורר שהחוזה בלתי חוקי, הרי שהוא איבד את סמכותו להכריע בו, שכן לא הוסמך להעניק סעדים על בסיס חוזה בטל. 2. **סתירה לתקנת הציבור (סעיף 24(9) לחוק הבוררות):** המבקשת טוענת כי עצם קביעת הבורר כי החוזה בלתי חוקי, ופסיקתו על בסיסו, נוגדת את תקנת הציבור, וזאת אף שהבורר פסק על דרך הפשרה. **ניתוח משפטי:** **א. סמכות הבורר והכרעה בחוזה בלתי חוקי:** * **הסכם הבוררות:** הצדדים הסמיכו את הבורר להכריע בתביעותיהם ההדדיות, כאשר הסכם הבוררות לא קבע שהבורר כפוף לדין המהותי. בנוסף, הצדדים הסמיכו את הבורר לפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט. קביעות אלו, במיוחד הפטור מהדין המהותי, מחזקות את עמדתו של בית המשפט כי הבורר לא איבד את סמכותו גם אם קבע שהחוזה בלתי חוקי. * **סעיף 3 לחוק הבוררות:** המבקשת טענה כי סעיף 3 לחוק הבוררות, הדורש כי הסכם הבוררות יהיה חוקי וכי מושא הבוררות יהיה ניתן להעברה לבוררות, שולל את סמכות הבורר. בעניין זה, בית המשפט נסמך על פסק דין תקדימי בעניין **"אקסטל" (רע"א 6233/02)**, שם הובעו דעות שונות. השופטת פרוקצ'יה, בדעתה שאליה הצטרף השופט טירקל, סברה כי יש לאפשר את קיום הבוררות גם כאשר עולה טענת אי חוקיות, ולא לדון בה בשלב מוקדם, כדי למנוע פגיעה במוסד הבוררות. גישה זו אומצה על ידי בית המשפט, אשר קבע כי גם אם הסכם הבוררות עצמו היה נגוע באי חוקיות, תניית הבוררות עצמה אינה פוקעת בהכרח. * **תניית בוררות נפרדת:** במקרה הנדון, הסכם הבוררות נכרת מאוחר יותר, בהליך משפטי, והוא נפרד מהחוזה העסקי הנדון. לכן, גם אם החוזה העסקי היה בלתי חוקי, הדבר לא בהכרח משליך על תוקפו של הסכם הבוררות. * **השתק שיפוטי וחוסר תום לב:** בית המשפט מציין כי המבקשת, אשר ביקשה במקור למחוק את ההליך המשפטי בעקבות פסק הבורר, אינה יכולה כעת לטעון לחוסר סמכותו. התנהלות זו נתפסת כחוסר תום לב ומונעת ממנה להעלות טענה זו. * **עמדת הדין המהותי:** באופן עקרוני, חוזה בלתי חוקי בטל לפי סעיף 30 לחוק החוזים. עם זאת, סעיף 31 לחוק החוזים מאפשר לבית המשפט, בנסיבות של צדק, להורות על קיום חיובים מסוימים בחוזה בטל, או להורות על השבה. הבורר, אשר פעל על דרך הפשרה, השתמש בסמכות זו. **ב. סתירה לתקנת הציבור:** * **הגדרת תקנת הציבור:** בית המשפט מדגיש כי עילת הביטול של פסק בורר בשל סתירה לתקנת הציבור (סעיף 24(9) לחוק הבוררות) הינה עילה מצמצמת, המופעלת רק במקרים חריגים וקיצוניים. לא די בטעות של הבורר, או בסכום כסף גבוה שנפסק, כדי לבסס טענה זו. * **יישום סעיף 31 לחוק החוזים:** בית המשפט בחן האם פסיקתו של הבורר, על בסיס סעיף 31 לחוק החוזים, נוגדת את תקנת הציבור. נקבע כי אמנם קיום חיוב בחוזה בלתי חוקי עלול לפגוע בעקרונות ההרתעה, אך ישנם מקרים בהם שיקולי צדק מחייבים זאת. * **איזון בין תכליות:** במקרה זה, לא הייתה אפשרות להשבה בעין (בשל עבודות בנייה שכבר בוצעו). לכן, נדרש איזון בין הצורך להרתיע מפני כריתת חוזים בלתי חוקיים לבין הצורך לעשות צדק בין הצדדים. הבורר בחר להעניק פיצוי חלקי, אשר היה נמוך משמעותית מהיקף העבודה שבוצעה, תוך התחשבות באשמת שני הצדדים. * **שיקולי צדק:** בית המשפט מפרט שיקולים התומכים בכך שפסק הבורר אינו נוגד את תקנת הציבור: * הסכום שנפסק הוא בגין עבודה לגיטימית, ולא פעולה בלתי חוקית באופן מובהק. * העבודה הופסקה בשלב מוקדם, וההשלמה בוצעה ככל הנראה על ידי קבלן אחר. * לא היה מצב של עמדת כוח עודפת לאף אחד מהצדדים, והאשמה לאי החוקיות דבקה בשניהם. * לא נגרם נזק לצד ג' תם לב או לקופה הציבורית. * הפסול בחוזה אינו קשור ישירות לשווי התמורה. * **אופי הפסיקה (פשרה):** בית המשפט מדגיש כי הפסיקה נעשתה על דרך הפשרה, עובדה המחלישה אף יותר את האפשרות שמדובר בפסק הנוגד את תקנת הציבור. **חידושים ונקודות משפטיות עיקריות:** 1. **אי חוקיות החוזה אינה שוללת בהכרח את סמכות הבורר:** בית המשפט קובע כי גם אם בורר קובע כי חוזה הינו בלתי חוקי, אין הדבר מוביל אוטומטית לאובדן סמכותו, במיוחד כאשר הסכם הבוררות אינו כפוף לדין המהותי וצדדים הסמיכו את הבורר לפסוק על דרך הפשרה. 2. **איזון בין תכלית ההרתעה לתכלית הצדק:** ההחלטה מדגימה את המתח בין הצורך להרתיע מפני כריתת חוזים בלתי חוקיים לבין הצורך לעשות צדק במקרים קונקרטיים. במקרה של עבודות בנייה שכבר בוצעו, כאשר השבה בעין אינה אפשרית, בית המשפט מכיר באפשרות של פסיקת שכר ראוי או פיצוי חלקי, תוך התחשבות בשיקולי צדק, כפוף למגבלות עילת ביטול הפסק בשל סתירה לתקנת הציבור. 3. **החשיבות של הימנעות מהעלאת טענות אי חוקיות לאחר מתן פסק דין:** בית המשפט מביע הסתייגות מהתנהלות המבקשת, אשר העלתה טענת אי סמכות רק לאחר מתן פסק הבוררות, ומציין כי התנהלות כזו עלולה להיחשב כחוסר תום לב או כהשתק. 4. **גישה מצמצמת בעילת הביטול מכוח תקנת הציבור:** ההחלטה מחזקת את הפרקטיקה המשפטית לפיה עילת הביטול בשל סתירה לתקנת הציבור הינה עילה חריגה, המופעלת רק במקרים קיצוניים, ואינה משמשת כ"רשת הצלה" לכל פסק בוררות שאינו לרוחו של אחד הצדדים. **מסקנה:** בית המשפט דחה את בקשת הביטול של פסק הבורר, ואישר את הפסק. נקבע כי הבורר פעל במסגרת סמכותו, וכי פסיקתו, גם אם התבססה על חוזה בלתי חוקי, אינה נוגדת את תקנת הציבור. המבקשת חויבה בהוצאות משפט.