ע"ע 57032-06-17

תקציר

פסק הדין דן בתפקידו של מהנדס רשות מקומית, ובחוקים המסדירים את תחומי האחריות והדרישות לתפקיד זה. מסקנת בית המשפט היא כי הרשות המקומית אינה יכולה לקבוע דרישות מחמירות יותר מאלה הקבועות בחוק הרשויות המקומיות, הקובע כי על מועמד להיות בעל "ניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות" כדי להיות זכאי. פרשנות החוק מתבססת על לשון הטקסט ותכליתו, ממנה עולה כי המחוקק התכוון לקבוע תנאי סף אחידים לכל הרשויות המקומיות כדי לשמור על אחידות, שוויון ותקינות שלטונית. כמו כן, פסק הדין בוחן את משמעותה המשפטית של הבטחה שלטונית. החוק קובע כי על מנת שהבטחה שלטונית תהיה ניתנת לאכיפה, עליה לעמוד בתנאים מסוימים, לרבות בהינתן במפורש במסגרת סמכותו החוקית ומשקף רצון ליצור מערכת יחסים משפטית תקפה. במקרה זה, הבטחת הרשות המקומית לבית המשפט האזורי בדבר תנאי מכרז עתידי אינה מחייבת מבחינה משפטית משום שאין לה סמכות להבטיח דרישות מחמירות יותר מאלה הקבועות בחוק. פסק הדין מתייחס גם להשלכותיה של התחייבות שניתנה בהליך שיפוטי, ומציין כי בעוד שרשות מינהלית אינה יכולה להימנע באופן חד צדדי מקיום פסק דין, לבית המשפט שיקול דעת לפטור אותם מחובתם לאחר הליך דיוני מתאים. בסופו של דבר, הערר נדחה, והרשות המקומית אינה מחויבת לפרסם מכרז עם תנאי סף המפרים את החוק. עם זאת, התנהלות הרשות נחשבת פגומה, והביאה להחלטה כי המערערת תישא בהוצאותיה של המשיבה מס' 4, בעוד שלא ייפסקו הוצאות למשיבים 1 עד 3.