ע"מ 30721-01-19

תקציר

פסק הדין דן בערעורו של נישום המערער על תשובת פקיד השומה. הנישום טען כי השומה שערך נושא המשרה הייתה מופרזת. הערעור נסוב סביב מספר סוגיות שנויות במחלוקת: קיומן של הלוואות הנתבעות על ידי הנישום, הדוחות הכספיים של החברה של הנישום, עלות בניית דירות וכמה עבירות שונות. באשר להלוואות, השופט מצדד במשיב ומציין כי הנישום לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענה, ואי הבאת עדים רלוונטיים יוצרת חזקת אשמה. לגבי הדוחות הכספיים של החברה, השופטת מדגישה את חשיבותם של הדוחות הכספיים המבוקרים ואת המשמעות בכך שנציגי הנישום לא יעידו, ובכך מערערת את טענות הנישום לרשלנות מצדם. בנושא עלויות בניית הדירה מקבל השופט את שיקולי המשיב, שכן המערער לא הביא כל ראיה לתמיכה בטענותיו. השופט מסכים גם עם החלטת המשיב בעניין קנס הגירעון ודוחה את הערעור, ומורה למערערת לשלם את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין. עם זאת, השופט מציין נקודה אחת לטובת המערערת בעניין יתרת הפיקדון ומורה למשיב לבחון מחדש את חישוב קצבת הביטוח הלאומי.