חדל"ת 25145-06-23

תקציר

פסק דין זה דן בבקשה להכרה בהליך חדלות פירעון זר. המבקש, מר פול ויליאם ברבר, הוא אחד מבעלי התפקידים הזרים שמונו על ידי הרשות המוסמכת בבריטניה לשמש כנאמן בהליכי פשיטת הרגל של מר יעקב עזורי עזר. צו פשיטת הרגל של מר עזר הוצא במנצ'סטר, אנגליה, ב-22 בדצמבר 2020. הבקשה מבקשת הכרה לפי חלק א' פרק ג' לחוק חדלות פירעון והבראת המשק. בעל התפקיד הזר טוען כי עזר מתגורר ומנהל את עסקיו בבריטניה ויש לו חוב של כ-2.7 מיליון ליש"ט ל-23 נושים פוטנציאליים. הבקשה נתקלת בהתנגדות מצד עו"ד אורן אוזן, כונס הנכסים שמונה לנהל עיקול דירה בבעלות מר עזר ברמת גן, וכן מצד יורשיו של מר יחזקאל סמי עזר, אחיו של מר עזר, שנפטר. כונס הנכסים והיורשים טוענים כי הבקשה נועדה לעקל את הנכס היחיד העומד לפירעון לנושים ישראלים, ולהעביר את התמורה לנושים באנגליה. לטענתם, בעל התפקיד הזר פעל בחוסר תום לב וידע על נכסיו של עזר בישראל, אך שתק בשעה שהמנוח ויורשיו ניהלו הליכים משפטיים. הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי ממליץ להיעתר לבקשה. בית המשפט מכיר בהליך הזר כהליך זר עיקרי לפי חוק חדלות פירעון. נחה דעתי כי ההליך מתקיים במדינה בה נמצא מרכז ענייניו של מר עזר וכי המבקש מוסמך לפעול כפקיד חוץ. בעוד שטענות הכונס בדבר כדאיות ההליך בבריטניה וכשירותו של בעל התפקיד הזר נשקלו, אין בהן כדי לשנות מסקנה זו. בית המשפט מדגיש כי התקיימו הדרישות הטכניות להכרה על פי החוק. בנוסף, בית המשפט מתייחס ודוחה טענות לפיהן הכרה בהליך הזר תפגע בתקנת הציבור בכך שתעדיף נושים זרים על פני נושים ישראלים. היא מציינת כי היורשים יכולים להגיש תביעות חוב בהליך הזר וכי טענותיהם כי נותרו ללא יכולת לפרוע אינן מבוססות. בית המשפט מכיר בחששותיהם של היורשים והכונס לגבי עיתוי הגשת הבקשה אך סבור כי אין בכך כדי להשפיע על ההכרה בהליך הזר. כמו כן, בית המשפט מבהיר כי כל פגיעה כלכלית שתיגרם ליורשים ולכונס הנכסים יכולה להיחשב כהוצאות פירוק. לבסוף, בית המשפט מכיר בהליך הזר כהליך זר עיקרי ומעניק את הסעדים המבוקשים, לרבות השהיית פירעון החוב, איסור העברה או שעבוד נכסיו של מר עזר והסמכת בעל התפקיד הזר לנהל את נכסיו בישראל. פסק הדין מסתייג מטענות הצדדים ומדגיש כי ההכרה בהליך הזר אינה קובעת את מעמדם כנושה מובטח לכאורה של היורשים.