ת"א 65708-10-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים ובחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי: ביטול ואישור פסקי בוררות חלקיים – גבולות סמכות הבורר לאחר פסק סופי** **מבוא** פסק הדין עוסק בשתי בקשות הדדיות: בקשה לביטול "פסק בוררות חלקי משלים" מיום 5.8.2025, ובקשה לאישור "פסקי בוררות חלקיים משלימים" מיום 15.8.2024 ומיום 5.8.2025. ההליך נגע להסכם הלוואה שבין הצדדים, אשר כלל סעיף בוררות. לאחר מתן פסק בוררות סופי ואף אישורו על ידי בית המשפט, ניסה הבורר להמשיך ולהתערב בהליך, הן בעניין כספי עירבון שהופקדו והן בעניינים הנוגעים לביצוע פסק הדין. **העקרונות המשפטיים המרכזיים** 1. **סיום סמכות הבורר לאחר מתן פסק סופי:** העיקרון המרכזי בפסק הדין הוא כי עם מתן פסק בוררות וחתימה עליו, פוקעת סמכותו של הבורר. בורר אינו רשאי עוד להוסיף או לגרוע מן הפסק, אלא בתיקונים מוגדרים המפורטים בסעיף 22 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, ובדרך הקבועה בו. עיקרון זה מודגש בפסק הדין על ידי אזכור סעיף 22 לחוק, ומספר רע"אות ופסקי דין קודמים. 2. **הסכם בוררות שפוקעת סמכותו:** גם כאשר הסכם הבוררות קובע כי הבורר יכריע במחלוקות, הוסכם בענייננו כי סמכותו מוגבלת ל"בירורים" ו"החלטה משלימה" בנוגע לכספי העירבון. אישור פסק הבוררות על ידי בית המשפט, אף בהסכמת הצדדים, מותיר את הבורר עם סמכות מוגבלת ומצומצמת ביותר, ואינו מעניק לו סמכות לשנות את הפסק החלוט או להכריע בעניינים שאינם קשורים ישירות לסוגיית העירבון. 3. **פסק בוררות מאושר כדין פסק דין של בית משפט:** ברגע שפסק בוררות אושר בפסק דין של בית משפט, דינו כדין פסק דין של בית משפט לכל דבר ועניין. הדבר מרחיב את ההגנה על הפסק החלוט ומונע התערבות בלתי מוסמכת של הבורר. 4. **חריגה מסמכות כעילת ביטול:** פסק הדין מבסס את החלטתו על עילת הביטול המעוגנת בסעיף 24(3) לחוק הבוררות – "הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות". התנהלות הבורר, אשר הוציא מספר החלטות משלימות שהרחיבו את סמכותו מעבר להסכמת הצדדים ולמעבר למשימה שהוטלה עליו, מהווה הפרה ברורה של עקרון זה. 5. **פגיעה בתקנת הציבור כעילת ביטול:** סעיף 24(9) לחוק הבוררות קובע כי ניתן לבטל פסק בוררות אם "תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור". פסק הדין קובע כי הוראות הבורר, המבקשות להגביל את המבקש בהליכי הוצאה לפועל ולמעשה לקבוע את סדר פעולות האכיפה, נוגדות את תקנת הציבור. זאת מכיוון שסמכות זו נתונה באופן בלעדי ללשכת ההוצאה לפועל, ואין זה בסמכות הבורר להתערב בה. 6. **הבחנה בין "פסק בוררות" ל"החלטה אחרת":** פסק הדין מבחין בין "פסק בוררות" (אף אם הוא חלקי או משלים) לבין "החלטה אחרת" שאינה מכריעה במחלוקת. ההחלטה הראשונה של הבורר מיום 15.8.2024, אשר לא הכריעה בעניין כספי העירבון אלא נתנה הוראות אופרטיביות למבקש, לא נחשבה לפסק בוררות הניתן לאישור. 7. **הסתמכות על התנהגות הצדדים להרחבת סמכות הבורר:** פסק הדין מתייחס לטענה כי הצדדים, בהתנהגותם, הרחיבו את סמכות הבורר. עם זאת, נקבע כי במקרה זה לא הוכחה הסכמה ברורה ומפורשת להסמיך את הבורר לשוב ולפתוח עניינים שנדונו בפסק הסופי או ליתן הוראות ביצוע, אשר ממילא חורגות מסמכותו. 8. **בלעדיות לשכת ההוצאה לפועל באכיפת פסקי דין:** פסק הדין מדגיש את עקרון הבלעדיות של לשכת ההוצאה לפועל בכל הנוגע לאכיפת חיובים ופסקי דין. רשם ההוצאה לפועל הוא בעל הסמכות לקבוע את סדר נקיטת ההליכים, ואין זה בסמכות הבורר להתערב בכך. **חידושים משפטיים או הדגשים מיוחדים** 1. **השלכה של אישור בית משפט על סמכות הבורר:** פסק הדין מבהיר באופן חד משמעי כי אישור פסק בוררות על ידי בית המשפט, אף בהסכמת הצדדים, אינו פותח מחדש את הדלת להתערבות עתידית של הבורר. סמכותו, אם נותרה, מצומצמת ביותר ומוגדרת היטב. 2. **הגבלת סמכות הבורר בהחלטות "משלימות" לאחר פסק סופי:** פסק הדין מחדד את הגבולות הדקים של סמכות הבורר לאחר פסק בוררות סופי, גם כאשר מדובר בהחלטות "משלימות" המיועדות לבירור נקודתי. ההחלטות המשלימות שניתנו במקרה זה חרגו מהמטרה שהוגדרה להן. 3. **אי-הכרעה בעניין שהועבר לבורר – פקיעת סמכות:** קביעת בית המשפט כי הבורר לא הכריע בעניין הנקודתי שהועבר להכרעתו בפרק הזמן שהוקצב לו, ומנגד המשיך והתערב בעניינים אחרים, מובילה למסקנה כי גם בעניין המצומצם פקעה סמכותו. 4. **פסקי בוררות הסותרים פסק דין חלוט:** פסק הדין רומז לאפשרות כי החלטות מסוימות של הבורר סותרות את פסק הבוררות הסופי שאושר, דבר שיכול להוות עילת ביטול נוספת (בדומה להחלטה המצטטת רע"א 66946-01-25). **סיכום** פסק הדין קובע בבירור כי הבורר חרג מסמכותו באופן משמעותי, הן על ידי ניסיון לשנות או להשלים פסקי בוררות חלוטים (שאף אושרו בפסק דין של בית משפט), והן על ידי ניסיון להתערב בסמכויות הייחודיות של לשכת ההוצאה לפועל. בהתאם לכך, הורה בית המשפט על ביטול ההחלטות המשלימות של הבורר ודחה את הבקשה לאישורן, תוך חיוב המשיב בהוצאות. פסק הדין מהווה דוגמה מובהקת לגבולות סמכותו של בורר, במיוחד לאחר סיום ההליך העיקרי ואישור הפסק על ידי בית המשפט.