תלה"מ 49369-02-21

תקציר

פסק דין מקיף זה מכסה מספר היבטים של סכסוך נישואין הנוגע ליחסי ממון, זכויות רכוש, משמורת ילדים ומזונות לאחר פרידה. ראשית, השופטת מדגישה את תוקפו ויציבותו של הסכם ממון שנחתם בין הצדדים, ודוחה את טענת האישה לשינוי או ביטול ההסכם על בסיס התנהגות. גם תביעתה של האישה לבעלות משותפת במספר נכסים, לרבות דירה בירושה ונכס טרום נישואין, נדחית מאחר והנכסים מוזכרים במפורש בהסכם הממון ואינם נחשבים לנכסים משותפים על פי הדין הישראלי. השופטת מציינת את חוסר הקוהרנטיות והסתירה בטענות האישה, ומדגישה כי תשלום הוצאות הבית אינו מקנה לה זכויות בנכסים. באשר למשמורת ילדים, בית המשפט מצדד בהמלצות הדו"ח, ומעניק אחריות הורית משותפת וחלוקת זמן שוויונית. בקשתה של האישה למשמורת בלעדית ולמזונות מוגדלים בשל הזנחתו לכאורה של הגבר את הילדים נדחית, שכן הדו"ח מצייר תמונה שונה, ומזכה את האב ברוב האחריות לטיפול בילדים. השופט גם מורה לגבר לשלם מזונות בסך 650 שקל לכל קטין, כאשר האם הופכת להורה המרכזי לצרכים מסוימים. בנוסף, הגבר ימשיך להשתתף בתשלום המשכנתא ובהוצאות משק הבית האחרות. גם בקשתה של האישה לפיצוי משקם נדחית, שכן השופט אינו מוצא את הגבר אחראי לקשיים פוטנציאליים כלשהם בהשתלבותה מחדש בשוק העבודה, מה גם ששכרה הנוכחי עולה על שלו. כמו כן, האישה מחויבת לשאת בהוצאותיו המשפטיות של הגבר בסך 15,000 ₪ בשל התנהלותה המאריכה את ההליכים ודחיית מספר תביעות עודפות. פסק הדין מסתיים בהדגשת סופיות הסכם הממון ודחיית תביעת הרכוש, תוך קביעת הסדרים למשמורת ילדים, מזונות ואחריות כספית.