סע"ש 9057-02-14

תקציר

התובע, משה לוי, עובד מדינה המועסק ברשות הארצית לכבאות והצלה, הושעה על ידי נציב שירות המדינה בעקבות כתב אישום בגין נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת סמים. לוי עתר לביטול השעייתו, בטענה כי היא מבוססת באופן לא תקין ומכילה טעויות, נעדרת יסוד סביר ומסתמכת על שיקולים זרים. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת. בית המשפט קבע כי החלטות המפכ"ל התקבלו כדין, והעניק ללוי הזדמנויות רבות להציג את טענותיו. אופי העבירה של לוי – נהיגה תחת השפעה, שסיכנה את שלום הציבור – הצדיק את השעייתו, במיוחד נוכח תפקידו במערך הכבאות וההצלה. יתר על כן, הנציב שקל כראוי את כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות חומרת העבירה, השפעתה על אמון הציבור ונסיבותיו האישיות של לוי, ובסופו של דבר החליט על השעיה כאמצעי סביר ומידתי. למרות שתיקו האישי של לוי לא נבדק, בית המשפט לא מצא פגם בהליך, שכן מטרת הדיון הייתה שלוי יציג מידע רלוונטי בעצמו. כמו כן, נמצא כי ההחלטה נקייה מהשפעות פסולות, בהיותה נובעת אך ורק מכתב האישום ומחומרת האישומים. לפיכך, דחה בית המשפט את עתירתו של לוי, והורה לו לשלם את הוצאות הנתבעים, בהתחשב במצבו הבריאותי והאישי.