ע"א 333/61

תקציר

במקרה של שיק שהומר בישראל, הפך בית המשפט העליון החלטה של ערכאה נמוכה יותר, ופסק לטובת המערער, אליעזר גויסקי, שביקש לפרוע שיק שהוציא במקור המשיב חיים יוסף מאיר לפירעון דב ויניצקי. הצ'ק, שנועד לתשלום עבור סחורה שלא נמסרה מעולם, בוטל על ידי מאיר והוביל לתביעה. פסק הדין הראשוני דחה את תביעתו של גויסקי, וקבע כי הוא לא הצליח להוכיח כי רכש את הצ'ק לערך בתום לב לאחר שהתגלה פגם בזכות הקניין. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי ביטול הצ'ק לא פגע בזכותו של גויסקי, שכן ההסכמים הבאים בין מאיר לבריל (בעל זכות תיווך) היו בלתי מבוססים וחסרי בהירות. בנוסף, המרת הצ'ק הפכה אותו לפירעון לכל נושא, ומיצבה את גויסקי כמחזיק לגיטימי. פסק הדין הדגיש עקרונות של מכשירים סחירים, והבטיח כי פגם לאחר המסחר לא ישפיע על זכויותיו של מעביר בתום לב. משכך, הורה בית המשפט למשיבים להשיב את 2,000 הלירות בתוספת ריבית, ובכך נתן תוקף לעמדת המערערת וחיזק את העקרונות המשפטיים סביב זכויות המחזיקים בעסקאות מסחריות.