בד"א 62/10

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי בתל אביב, שהרשיע עו"ד בשם פלוני בעשיית פרסומות אסורות ובהתנהגות לא מקצועית. באתר האינטרנט של עורך הדין הופיעו כתבות וידאו עם טקסט קולי, שבית המשפט המחוזי קבע כי הוא מהווה הפרה של חוק לשכת עורכי הדין וכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת). על פי החוק והכללים, נאסר על עורכי דין לפרסם את עיסוקם אלא אם כן הותר על ידי המועצה הארצית, והכללים אוסרים במפורש פרסומות באינטרנט עם טקסט קולי. בית הדין המשמעתי שגה, לדעת בית הדין לערעורים, בכך שהסתמך על עמדת הוועדה המייעצת לפרסום מבלי לבחון את הנושא עצמו. בית המשפט שלערעור מסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי מעשיו של הסנגור היוו פרסום אסור וכי לסנגור ניתנו הזדמנויות רבות להסיר את התוכן אך לא עשה זאת, גם לאחר שהוזהר. עם זאת, בית המשפט לערעורים חולק על ההרשעה בהתנהגות בלתי מקצועית, וסבור כי לעורך דין הפועל בתום לב צריכה להיות הזכות לערער על החלטות הוועדות מבלי לעמוד בפני אישומים אתיים. זאת, אלא אם כן תוכח עמדתו כשגויה בהליך משפטי. בנוסף, בית הדין לערעורים אינו רואה עילה להרשיע את עורך הדין לפי סעיף גורף בחוק לשכת עורכי הדין בגין מעשה שכבר חל עליו כלל מסוים. לפיכך, הערעור על ההרשעה בעשיית פרסומות אסורות נדחה, הערעור על ההרשעה בהתנהגות בלתי מקצועית מתקבל, והסנגור זוכה מהעבירה האחרונה. גזר הדין נותר ללא שינוי, כאזהרה, והבקשה לצרף מסמכים נוספים לערעור נדחית.