עת"מ 45883-08-18

תקציר

העותר ביקש פסק דין בעתירתו לבטל את הארנונה שנגבתה מדירתו ולוותר על החובות שנצברו במהלך השנים בגין אי תשלום. לטענתו, החוב מיושן וכי העירייה לא נקטה בפעולות גבייה אקטיביות, ולכן לא ניתן להחזירו. העירייה הציגה עדויות לפעולות גבייה רבות שננקטו במהלך השנים, לרבות מכתבי דרישה ועיקולים. בית המשפט קיבל את טענות העירייה ואת הראיות המנהליות ומצא כי העתירה אכן הוגשה לאחר שהעותרת הייתה מודעת להליכי הגבייה, ובכך דחה את טענת השיהוי והתיישנות מרבית החוב. עם זאת, בית המשפט קבע כי החוב שנוצר לפני פברואר 1998 התיישן ולא ניתן לגבייתו, בשל תקופת ההתיישנות. השופט הדגיש גם את חוסר תום הלב של העותר, שכן הודה כי לא שילם ארנונה מאז שנת 1991. העתירה נדחתה וצו הביניים בוטל. פסק הדין ניתן ללא הוצאות, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של העותר ובייצוגו המשפטי.