בג"צ 5322/21

תקציר

פסק הדין דוחה שלוש עתירות נגד ההגבלות שהוטלו בישראל במהלך הגל הרביעי של התפרצות נגיף הקורונה, ובפרט בנוגע לתקנות התו הירוק. בעתירות נטען כי ההבחנה בין מחוסנים, מחלימים ולא מחוסנים נעדרת הצדקה רפואית ונועדה לכפות חיסונים. העותרים טענו כי תקנות אלה פוגעות בזכויותיהם החוקתיות בכך שהן מחייבות בידוד עם שובם מחו"ל ומגבילות את הגישה למרחב הציבורי ללא בדיקת קורונה שלילית. עוד טענו כי התקנות גורמות לאפליה בלתי הוגנת וביקשו לבטלן. עם זאת, בית המשפט אישר את הצעדים, תוך שהוא מציין את שיקול הדעת המקצועי המוקנה לרשויות הבריאות, וציין את היעדר ראיות משמעותיות מצד העותרים לסתור את עמדת משרד הבריאות. פסק הדין הדגיש כי על הגופים המחוקקים והמקצועיים לטפל בסכסוכים מסוג זה ולא הרשות השופטת, ודחה את הטענה כי חקיקת משנה דורשת סמכות חקיקה ראשית. בית המשפט הדגיש את הלגיטימיות של עידוד ההתחסנות והכיר בהנחיות הבריאות כמידתיות ובמסגרת סמכויות החקיקה. כמו כן הובהר כי אין לשלול טיפול רפואי על סמך הצגת תו ירוק. בית המשפט סיים בהצעה לרפורמות באופן הטיפול בעתירות ציבוריות כדי למנוע יתירות ועומס משאבים. ההחלטה ניתנה בהסכמה משותפת של השופטים אלרון וגרוסקופף, ובכך חיזקה את פסק הדין העיקרי של השופט סולברג.