ת"צ 53961-12-18

תקציר

פסק הדין דן בתנאים בהם יינתן היתר המצאה לתובע שיש לו עילת תביעה כנגד נתבע זר. על התובע להוכיח כי לתביעה קיימת עילת תביעה רצינית וכי ישראל היא הפורום הראוי. למרות שהתובעת לא ביקשה היתר המצאה לפי התקנה המתאימה, בית המשפט מוצא כי קיימת עילת תביעה לפי תקנות אחרות העוסקות בהסכמים שנחתמו או במעשים שבוצעו בישראל. טענת התובעת היא כי אפליקציית הנתבעת מציגה מצג שווא של עלויות המשלוח למשתמשים בישראל. למרות שלנתבע יש טענות נגד מהות התביעה, בית המשפט מוצא כי יש לדון בטענות אלה בשלב מאוחר יותר ולתת את ההיתר בשלב מקדמי זה. עם זאת, ההיתר אינו מוחלט, ובית המשפט מבטל אותו בשל תניית הדין הזר בהסכם השירות. על פי ההסכם, החוק בהונג קונג צריך לחול על היחסים החוזיים. בית המשפט מוצא כי התובעת לא הוכיחה כי תניה זו מפלה, למרות טענותיה כי החוק בהונג קונג אינו מאפשר תביעות ייצוגיות. חוות הדעת שהציג התובע על הדין בהונג קונג דווקא תומכת בעמדת הנתבע כי הוא נגיש ומפותח, והנתבע הסכים כי התובע יכול להגיש תביעה ייצוגית בישראל לפי הדין המהותי של הונג קונג. מאחר שהתובעת לא הגישה את תביעתה על פי הדין בהונג קונג, ולא הוכיחה את אופיו המפלה של הדין הזר המוסכם, הבקשה להיתר ההמצאה נדחית. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך 30,000 ₪ ולשני הצדדים ניתנים 30 יום להגיש בקשות להקדמת ההליך.