בג"צ 6198/23

תקציר

בפסק הדין בחן בית המשפט וקיבל עתירות הנוגעות לגיוסם ותקצובם של תלמידי ישיבות, והגיע למסקנה כי אין בסיס חוקי להימנע מגיוסם ועל המדינה לאכוף על תלמידים אלה את חוק שירות ביטחון. החלטת ממשלה 1724 הוכרזה כבטלה משום שהוצאה ללא סמכות, וסעיף 3 להחלטת ממשלה 682 התקבל ללא בסיס חוקי. בית המשפט הדגיש את הצורך של הכנסת, ולא הרשות המבצעת, לפתור סוגיות הקשורות לגיוס תלמידי ישיבות, וציין פסיקה מפרשת רובינשטיין מלפני למעלה מ-25 שנה. פסק דין זה ערער על סמכותו של שר הביטחון לדחות את השירות לתלמידי ישיבות ללא גיבוי חקיקתי. למרות טענת הממשלה לעצור זמנית את הגיוס במהלך מאמצי החקיקה, בית המשפט דחה זאת מכיוון שלרשות המבצעת אין סמכות לפטור תלמידי ישיבות משירות. האכיפה הבררנית של הממשלה ספגה ביקורת על קידום אי שוויון והפרה של שלטון החוק. בעקבות זאת, קרא בית המשפט לאכוף את חוקי הגיוס באופן שווה בכל הקבוצות. באשר למימון, מצא בית המשפט את מבחני התמיכה הקשורים לגיוס לצבא; לפיכך, ללא פטור על פי חוק, תמיכה כספית בחורי ישיבה שאינם מגויסים אינה חוקית. דרישות סעיף 14 למבחני התמיכה נקבעו כלא מתקיימות בשל היעדר מסגרת חקיקתית לדחייה, הפוסלת תמיכות הקשורות לדחיות שירות שלא כדין. בית המשפט התייחס גם להחלטת הממשלה 1724, שניסתה להגדיר ייצוג בתיקים מחוץ לסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה, והכריז עליה כבטלה. פסק הדין מדגיש את הצורך בפעולה חקיקתית למתן פתרון בר קיימא תוך שימת דגש על שוויון וציות לחוק. המדינה חויבה לשלם הוצאות עבור כל עתירה, תוך הדגשת השיח המשפטי המתמשך על שירות צבאי ופטור מלימודי דת.