עב"ל 112/98
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
הערעור מתייחס לטיבן של הטבות מילואים לפי חוק הביטוח הלאומי והאם יש לשלם אותן לפי ערכן הריאלי או הנקוב עבור התקופה שבין תום שירות המילואים לבין הגשת התביעה. המערער, ששירת במילואים תוך כדי עבודתו כשכיר וכעצמאי, דרש הפרשי הצמדה לתקופה זו. בית הדין האזורי קבע כי ההטבות הן "פיצוי לפי הכנסה" ויש לשלמן לפי ערכן הנקוב. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את החלטת בית הדין האזורי ודחה את הערעור. היא הבהירה כי הטבות מילואים לשכירים ולעצמאים הן "הטבות תחליפי הכנסה" ומוגדרות כ"תגמול לפי הכנסה". על פי חוק הקצבאות ותקנות הקצבאות, ישולם הערך הנקוב עבור התקופה שקדמה להגשת התביעה. בית המשפט מצא כי מסגרת ההסמכה בחוק הקצבאות רחבה וכוללת את הסמכות להגדיר מונחים, והגדרת "פיצוי לפי הכנסה" בתקנות משלימה את ההגדרה שבחוק. עוד נקבע כי המבחן לקביעת מהות הגמלה הוא שיטת החישוב, המבוססת על הכנסתו של המוטב. לכן, הטבות מילואים הן "פיצוי לפי הכנסה" ולא "מענקים". בנוסף, ציין בית המשפט כי ההוראות המיוחדות של חוק הגמלאות מאזנות בין ציפיות המוטבים לבין משאבי המדינה, ועודד את התובעים להגיש את תביעותיהם בהקדם. פסק הדין לא הורה על הוצאות, ושני הצדדים יקבלו העתק בדואר של פסק הדין.
חקיקה מקושרת
עב"ל 112/98 שמואל אהרנסון נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי (18.8.1999)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.