רע"א 26189-12-20

תקציר

משיב פצוע פנה לבית משפט השלום ברמלה בבקשה להיבדק מחדש על ידי מומחה אורתופדי שמונה על ידי בית המשפט עקב החמרה במצבו. המבקש, שהתנגד לבקשה, ביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט. המבקש טען כי המשיב הפנה את המומחה לחוות דעת פרטית בניגוד לחוק, וכי המומחה לא ראה צורך בבדיקה חוזרת. עם זאת, בית המשפט מצא כי המומחה הביע ספק באשר למצבו של המשיב, אשר ניתן לפתור רק באמצעות בדיקה קלינית. לפיכך, נעתר בית המשפט לבקשת המשיב לעיון חוזר, תוך הפעלת שיקול דעתו הרחב בעניינים אלה, והטלת ההוצאות על המשיב. טענות המבקש, בדבר הערכת המומחה וחוסר המשמעות של ההידרדרות, לא היו משכנעות, מה גם שלבית המשפט היה שיקול דעת להתיר את הבדיקה החוזרת. זאת ועוד, בית המשפט לא התעלם מהתנהלותו הפסולה של המשיב בהגשת חוות דעת פרטית למומחה, אלא הפעיל את שיקול דעתו ונזף בבא כוח המשיב. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.