ת"א 72504-12-19

תקציר

התובע, שהתרשם כעד אמין, הצליח להוכיח ליקויים רפואיים ותפקודיים הנובעים מתאונה שאירעה בשנת 2018. נכותה הרפואית נקבעה על פי חוק בשיעור של 19.25%, בעוד נכותה התפקודית הוערכה בשיעור של 15%. השופטת פירטה את התחשיבים לקביעת שכרו של התובע בעבר ובעתיד, והסתפקה ב-6,500 ש"ח ו-7,500 ש"ח לחודש, בהתאמה, למרות טענות התובעת והנתבעת כי נתונים אלה צריכים להיות גבוהים ונמוכים בהתאמה. התובעת לא סיפקה ראיות ישירות להפסדים כספיים בעבר, אך השופט פסק לה פיצוי בסך 8,000 שקל, תוך הכרה בכך שהפסד כלשהו ככל הנראה התרחש בעקבות התאונה. כמו כן פסק השופט לתובעת 172,000 ₪ בגין ירידה בכושר ההשתכרות שלה, בהתחשב בגילה, בהשכלתה ובאופי פגיעתה. פיצוי נוסף נפסק בגין סיוע לזולת, ניידות, הוצאות רפואיות ונזקים לא ממוניים, כך שסך הנזק שנפסק עומד על 226,735 ש"ח, לאחר ניכוי 75,017 ש"ח בגין תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי. לצד החזר שכר טרחה ושכר טרחת עורך דין, חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 151,718 ₪. לשני הצדדים יש זכות חוקית לערער על פסק הדין.