ע"פ 2445/08

תקציר

המדינה ערערה על גזר הדין שנגזר על משיב שסיכן חיי אדם בנתיב תחבורה והעליב עובד ציבור במהלך מרדף משטרתי. המשיב נמלט ממתנדבי מג"ב בצורה מסוכנת, תוך סיכון חיי אדם והתעלמות מניסיונות השוטרים לעצור אותו, גם לאחר שנורו יריות אזהרה. הוא הורשע על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון. גזר דינו של בית המשפט המחוזי של 18 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי ופסילה של 5 שנים מלהחזיק רישיון נהיגה, נקבע על ידי המדינה כמקל מדי, והוביל לערעור זה. המדינה טענה כי גזר הדין חרג ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה ואינו משקף את חומרת מעשיו של המשיב, במיוחד לאור עברו הפלילי העשיר. עם זאת, בא כוח המשיב טען כי גזר דינו של בית משפט קמא היה הולם. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הטיעונים ואת תסקיר המבחן על מצבו הנפשי של המשיב, הסכימה כי העונש המקורי אינו מספיק. הם קיבלו את ערעור המדינה והחמירו את העונש ל-30 חודשי מאסר בפועל, כאשר חודשיים נוספים ייגזרו במצטבר על מאסר על תנאי שהוטל בפסק דין קודם, בסך הכל 32 חודשים. ערכאת הערעור קבעה כי נסיבותיו האישיות של המשיב, לרבות מצבו הנפשי, אף שהן ראויות להתחשבות מסוימת, אינן מצדיקות את ההקלה שגילה בית המשפט המחוזי. לפיכך, הם הטילו עונש מחמיר יותר כדי לשקף את חומרת העבירות ואת הצורך במסר ענישה ברור.