עמ"נ 22001-04-11

תקציר

המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי ("המכון") ערער על החלטת עיריית תל אביב-יפו ("המשיבה") לדחות את בקשתה להנחה בארנונה לשנים 2010 ו-2011, וכן הגיש עתירה מנהלית בנושא. המכון טען כי יש לראות בו מחזיק בנכס מטעם הממשלה, ובכך להיות זכאי להנחה במס לפי סעיף 3(ב) לפקודת הארנונה ומסי הממשלה (פיטורים), 1938. המשיבה ערערה בערעור נגדי, בטענה כי הפנייה הראשונית של המכון אליהם לא הייתה ברת השגה ועל כן גם הערעור שהוגש לאחר מכן לוועדת הערר לארנונה היה בלתי ניתן להשגה, ודינה היה להידחות מטעמים אלה. בית המשפט קבע כי המכון אינו יכול להיחשב כבעל רכוש מטעם הממשלה, שכן פעילותו היא מסחרית באופייה ומיטיבה בעיקר עם קבוצה מצומצמת של אנשים, ולא עם הציבור הרחב. משכך, המוסד אינו זכאי להנחה לפי סעיף 3(ב) לפקודת הפיטורים. זאת ועוד, הסכם הפשרה בין המכון לבין המשיבה משנת 1996, אשר התווה פשרה בנושא תשלומי הארנונה, התבסס על אי הבנה של החוק ועל כן היה מוצדק למשיבה לסגת ממנו. ההחלטה לדחות את ערעור המכון הייתה כדין, והעתירה והערעור נדחו. המכון חויב לשלם למשיבה הוצאות בסך 20,000 ₪.