בג"צ 7455/05

תקציר

פסק הדין נסוב סביב חוקיות השימוש בחיילי צה"ל למימוש תכנית ההתנתקות בתחומי מדינת ישראל. התוכנית, שנועדה לפנות ישראלים מרצועת עזה ומצפון השומרון, נתקלה בהתנגדות קשה, שהובילה לשאלה האם השימוש בכוחות צבאיים לאכיפת החוק בתוך המדינה הוא חוקי. בית המשפט מכיר באופייה השנוי במחלוקת של תוכנית ההתנתקות ובצורך של כוחות הביטחון למנוע כניסות בלתי חוקיות לשטחים המפונים. נמצא כי השימוש בחיילי צה"ל בשטח המפונה של רצועת עזה מותר במפורש בחוק. זאת ועוד, נוכח הסמכויות הנרחבות המוקנות בתקנות ההגנה, יש הצדקה לחיילים לפעול באזור עוטף עזה כדי למנוע כניסה בלתי מורשית. חשוב מכך, בית המשפט קובע כי ההסמכה הממשלתית לחיילי צה"ל משתרעת מעבר לשטח המפונה לאזורים אחרים בארץ שבהם מתעוררים צרכים מבצעיים. זאת, בהתבסס על סעיף 18 לפקודת סדרי הדין והמשפט, המסמיך את הצבא לנקוט בפעולות הדרושות להשגת יעדי הביטחון הלאומי. יישום תוכנית ההתנתקות, בהיותה יעד של ביטחון לאומי, נופל בתחום זה. עם זאת, בית המשפט מבהיר כי סמכות זו אינה כוללת את סמכות המעצר, אשר כפופה להוראות דין שונות. פסק הדין מתייחס גם לדרישות העותרים כי חיילי צה"ל יענדו תגי זיהוי ולהגנה משפטית מפני פעולות בלתי חוקיות של החיילים. בית המשפט דוחה את הראשונה, בנימוק של היעדר תקדים או חובה מפורשת לחיילים לעשות כן. באשר להגנה משפטית, מסביר בית המשפט כי ההוראות הקיימות החלות על חיילי צה"ל חלות על המשתתפים בתכנית ההתנתקות, ומבטיחות כי לא תינתן להם חסינות מיוחדת ולא תישלל מהם הגנה. לסיכום, בית המשפט מדגיש את אופייה המאתגר של תוכנית ההתנתקות ומכיר בכאבם של כל הישראלים המעורבים. היא מדגישה את שלטון החוק ואת הערכים הדמוקרטיים שחיילי צה"ל דוגלים בהם ביישום התוכנית. בשיקולים אלה נדחית העתירה, ומתירה שימוש בחיילי צה"ל ביישום תכנית ההתנתקות בשטח ישראל.