ת"פ 62420-07-21

תקציר

הנאשם הורשע בשני סעיפי אישום מתוקנים הנוגעים לעבירות אלימות – חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בתיק העיקרי ותקיפת בן זוג פשוט בתיק המצורף. השופט קבע את טווח הענישה לכל מקרה, תוך התחשבות בנסיבות העבירות, הערכים החברתיים שנפגעו וחומרת הפגיעה שנגרמה וכן בפסיקה הרלוונטית. בתיק העיקרי נקבע טווח הענישה בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל, ובמקרה המצורף נקבע בין מאסר על תנאי לחמישה חודשי מאסר בפועל שניתן לריצוי עבודות שירות. בקביעת העונש שקל השופט נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, כגון גילו הצעיר של הנאשם, הזמן שחלף מאז האירועים ונסיבות משפחתיות. השופט גם הכיר בהודאת הנאשם, שחסכה זמן שיפוטי, אך ציין כי הנאשם המעיט במעשיהם במהלך שיחות עם שירות המבחן. השופט לקח בחשבון את אפשרויות הטיפול הקודמות של הנאשם ואת היעדר המלצה טיפולית מגובשת בעניינו, מה שהגדיל את הסיכון לפגיעה חוזרת. בנוסף, התייחסה השופטת לעברו הפלילי של הנאשם, לרבות עבירת אלימות קודמת, ולצורך בהרתעה. השופט הבחין בין עונשו של הנאשם לעונשו של שותפו, שהיה לו חלק קטן יותר באירוע והפגין חרטה ושיתוף פעולה גדולים יותר. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי בגין התיק העיקרי, בעוד שבתיק המצורף לא נפסק פיצוי בשל הקשר הזוגי המתמשך בין בני הזוג. כמו כן הוטלו על הנאשם התחייבויות כספיות והתחייבות להימנע מביצוע עבירות אלימות. השופט הדגיש את הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בלוד בתוך 45 יום.