ע"ע 18707-02-12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. פסק דין זה חייב מספר נתבעים, לרבות אדירים, סקורפיו חברה לאבטחה ואחזקה בע"מ, ומנהליהם (המשיבים), לשלם למהגר עבודה מאוקראינה זכויות סוציאליות שונות הנובעות מהעסקתו ופיטוריו לאחר מכן. הטבות אלה כללו הפרשי שכר מינימום, שכר שעות נוספות, פיצויי פיטורים ודמי הבראה. בית הדין האזורי קבע כי כל הנתבעים אחראים במשותף לתשלומים אלה כמעסיקים משותפים של העובד. עדרים, אחד הנתבעים, ערער על החלטת בית המשפט המחוזי ובמקביל הגיש בקשה לעיכוב ביצוע. בית הדין האזורי העניק שהות חלקית, בתנאי שאדירים שילמה לעובד 35,000 ₪ והפקידה 35,000 ₪ נוספים בבית המשפט בתוך 30 יום. בבקשתם של אדירים לבית המשפט העליון ביקשו לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין עיכוב הביצוע, בטענה כי סיכויי הצלחתם בערעור גבוהים. עוד טענו כי תשלום מיידי יגרום להם נזק כספי בלתי הפיך, בעוד שלעובד לא ייגרם נזק כזה אם הביצוע יעוכב עד לשמיעת הערעור. העובד התנגד לבקשה, והדגיש כי הגשת ערעור אינה מעכבת אוטומטית ביצוע פסק דין, במיוחד בעניינים כספיים. עוד טענו כי ערעורה של אדירים אינו מוצדק וכי החברה לא סיפקה הצדקה מספקת לדחיית התשלומים. כמו כן, טען העובד כי אדירים, יחד עם הנתבעים האחרים, נקטו בדפוס פעולה של העסקה בלתי חוקית ואין להקל עמה. בית המשפט העליון דחה את בקשתה של אדירים, ואישר את החלטת בית הדין האזורי. השופטים קבעו כי אין לעכב עוד יותר את זכותו של העובד לקבל את ההטבות המגיעות לו, במיוחד נוכח אופיים המגונן של דיני העבודה. עוד נקבע כי בית המשפט המחוזי הגיע לפסק דין מאוזן וכי ערעורו של אדירים נסוב בעיקרו סביב קביעות עובדתיות, שבדרך כלל אינן נדונות בערכאת הערעור. בנוסף, אישר בית המשפט כי הערעור הוגש בתוך המועד האחרון, בהתחשב בימי השביתה הכלליים. בעקבות זאת נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע, ועל אדירים הוטל לשאת בהוצאות העובד בסך של 1,500 ₪.