בב"נ 41020-05-15

תקציר

המשיבים טענו כי הם מוותרים על הצו בדבר העבודות המפורטות בסעיף ג' ובסעיפים ח' ו-ט' לצו ההריסה המנהלי, תוך הדגשה כי הצו אינו מתייחס לחלקה 19 שנמחקה. המבקשים ביקשו לבטל את צו ההריסה המינהלי שהוציא יו"ר הוועדה המקומית לפי סעיף 238א(א) לחוק התכנון והבניה, המסמיך אותו להורות על הריסת מבנים שנבנו באופן בלתי חוקי. על פי החוק, בית המשפט לא יבטל צו כאמור אלא אם כן מצא כי הבנייה בוצעה כדין או כי ביצוע הצו אינו נחוץ כדי למנוע עובדה מוגמרת. כמו כן, על בית המשפט לבחון האם הצו תקף ואינו בטל בשל פגמים חמורים. המחלוקת נסובה סביב קרקע המיועדת לשימוש חקלאי, וטענת המבקשים בדבר הקושי בקבלת היתרים לקרקע זו. המפקח העיד על שלבי הבנייה ואישר כי העבודות בוצעו בתוך פרק זמן של 60 יום. הוא הסביר את תנועות המבנים וסיפק עדות אמינה. בהתחשב בכך שהשטח מיועד לחקלאות, החלופה הראשונה לביטול הצו לפי סעיף 238א(ח) אינה ישימה. גם הגשת תוכנית לשינוי ייעוד אינה מסייעת למבקשים, שכן הליכי התכנון אורכים זמן. מאחר שאין נסיבות משמעותיות המצביעות על הכשרה בדיעבד של הבנייה, עיכוב צו ההריסה אינו ראוי. לפיכך, הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי נדחית. החלטה זו מתקבלת לאור אי התקיימותם של התנאים לביטול הצו ותכליתו של החוק העומד בבסיסו.