ת"א 39806-04-17

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לשאלה האם ניתן שירות תקף של הליכים משפטיים לנתבע זר, פיטרסון, באמצעות נציג מוסמך בישראל, המשיב. השאלה המרכזית היא האם למשיבה יש קשר עסקי הדוק ורציף מספיק עם פיטרסון, כך שניתן לראות בה מורשית לקבל שירות מטעמה. בית המשפט מגיע למסקנה כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות למערכת יחסים אינטנסיבית וקרובה מספיק בין פיטרסון לבין המשיב. בנוסף, פעילותה של המשיבה בישראל נוגעת לשיווק והפצה של מוצרי פיטרסון, ואילו התביעה נגד פיטרסון עניינה בהפרה נטענת של חובה להעניק בלעדיות על שיווק מוצריה בישראל - אלה נתפסות כשתי פעילויות עסקיות נפרדות. לפיכך, המשיב אינו יכול להיחשב כנציגו המוסמך של פיטרסון לצורך תביעה זו. בית המשפט מדגיש כי בעידן הדיגיטלי של היום, אין להתמקד בשאלה האם הנאשם עודכן על ההליך המשפטי אלא בשאלה האם דרך השירות ראויה בהתחשב בנסיבות. בהינתן שהמבקש לא הוכיח את התקיימותם של התנאים הנדרשים, מוצא בית המשפט כי לא נעשה שירות תקף, והבקשה להכיר באמצאה נדחית. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 7,000 ₪, בתוך 14 יום.