בש"פ 958/14

תקציר

**ניתוח משפטי של התנגדויות להחלטת מזכירות בית המשפט שלא לקבל להליכי רישום ערעור** **מבוא** סוגיית הליבה בתיק זה נוגעת להתנגדות המבקשת בדבר סירובה של מזכירות בית המשפט לקבל לרישום את הליכי הערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 2.1.2014 ומיום 8.1.2014. פסקי דין אלה דחו ערעורים שהגיש המבקש על החלטות בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. המבקש טוען כי זכותו לערער לא הוכרה כראוי, וציין כי הוא מאמין שיש לו רק ערכאה שיפוטית אחת המפקחת על עניינו ועל הצעדים שנקט לאחר מכן להגשת בקשות רשות ערעור. **עקרונות ומסגרת משפטית** 1. **היקף זכות הערעור לפי חוק לשכת עורכי הדין (סעיף 71)** חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כפי שתוקן בתיקון מס' 32 (3.7.2008), הגדיר מחדש באופן יסודי את הליך הערעור על החלטות משמעתיות של לשכת עורכי הדין. - **סמכות ערעור מורחבת של בית המשפט המחוזי:** תיקון זה מסמיך את בית המשפט המחוזי בירושלים לשמש כרשות ערעור על פסקי דין משמעתיים של בית הדין המשמעתי הארצי, ובמקום הנוהג הקודם בו הערעור היה מתקדם ישירות לבית המשפט העליון. - **השלכות התיקון:** החוק מעניק במפורש לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בערעורים, וממצב אותו כערכאת ערעור בעלת סמכות גבוהה יותר בהיררכיה השיפוטית המשמעתית. ההוראה המתוקנת מצביעה על כוונת חקיקה לרכז את הפיקוח על הערעור בבתי המשפט המחוזיים, ובכך לקדם יעילות שיפוטית וביקורת מיוחדת. 2. **חידוש משפטי: "הגלגול הרביעי" של הליך הערעור** הפסיקה מתייחסת להתפתחות רעיונית המתוארת כ"גלגול רביעי" של הליך הערעור (ראו ברש 2009/09; עו"ד ניק ברי נ' הוועדה המחוזית של לשכת עורכי הדין בתל אביב). אפיון זה מדגיש את ההתפתחות החקיקתית המשמעותית בסמכות הערעור, ומדגיש את מעמדו החדש של בית המשפט המחוזי כגוף ערעור במקום בית המשפט העליון. 3. **היבטים פרוצדורליים של הגשת ערעורים ובקשות רשות** - **נגישות הליך הערעור:** על פי החוק והפסיקה שבאה בעקבותיו, יש להגיש ערעורים ישירות לבית המשפט המחוזי לאחר התיקונים, אלא אם כן נקבעו או נקבעו צעדים פרוצדורליים ספציפיים למתן רשות ערעור. - **בקשת רשות ערעור:** אמנם המבקש הגיש בקשות רשות ערעור, אך מדובר בצעדים פרוצדורליים שאינם מהווים תחליף לרישום תקין של הערר עצמו. הבקשות נחשבות לחלק מהתהליך וימשיכו להיות מטופלות אלא אם החוק מגביל במפורש את תוקפן. 4. **תפקידה ושיקול דעתה של מזכירות בית הדין** סירובה של המזכירות לרשום את ההליכים עולה בקנה אחד עם המסגרת המשפטית המתארת בבירור את סמכות השיפוט וההליכים להגשת ערעורים. החלטתם שלא לקבל את הערעור מבוססת על: - העיצוב החקיקתי המפורש המקצה את בית המשפט המחוזי כרשות הערעור - ההנחה השגויה כי למבקש הייתה ערכאה שיפוטית אחת בלבד או שלא פעל לפי הליכי הערעור התקינים **עקרונות משפטיים וחידושים** - **בהירות חקיקתית והתאמת היררכיה שיפוטית:** החידוש המשפטי הקריטי מגולם בשינוי הסטטוטורי המקצה מחדש את סמכות הערעור מבית המשפט העליון לבית המשפט המחוזי, מייעל את הערעורים המשמעתיים ושם דגש על ביקורת שיפוטית מיוחדת. - **תקינות פרוצדורלית ועמידה בתקנות:** המקרה מדגיש את החשיבות של ציות לחוקים פרוצדורליים, במיוחד בנוגע להגשת ערעורים ובקשות לחופשה. פעולת המזכירות משקפת היצמדות למסגרת המשפטית המפרטת את הנהלים והסמכות לרישום. - **פרשנות התיקונים והמשפט:** הפסיקה מפרשת תיקונים אלה כהפיכת הליך הערעור ל"גלגול רביעי", המסמן התפתחות ניכרת בהליך הערעור המשמעתי. המשגה זו מעגנת את תפקידם הגבוה של בתי המשפט המחוזיים ומצמצמת את היקף הערעורים ישירות לערכאות גבוהות יותר, אלא אם כן הדבר מותר במפורש בחוק. **מסקנה** בהתבסס על הטקסט החקיקתי, הפסיקה והכללים הפרוצדורליים, החלטת בית המשפט לדחות את התנגדויות המבקש מוצדקת מבחינה משפטית. התיקונים לחוק לשכת עורכי הדין מגדירים במפורש את בית המשפט המחוזי כערכאת ערעורים, ומחליפים פרקטיקות קודמות של ערעורים ישירים לבית המשפט העליון. יתר על כן, בקשות רשות הערעור של המבקש אינן משנות את המבנה או את סמכות השיפוט של הליך הערעור, אלא מהוות צעדים פרוצדורליים המשולבים בו מטבעם. סירובה של המזכירות עולה בקנה אחד עם המנדטים הסטטוטוריים, תוך שימת דגש על תקינות פרוצדורלית וכיבוד הרפורמה החקיקתית המציגה את "הגלגול הרביעי" של ערעורים משמעתיים. **המלצה** יש לדחות את ההתנגדויות, ולאשר את ההחלטה הנוכחית לדחות את רישום הערר, בהתאם למסגרת המשפטית הברורה ולפסיקה הנוגעת להליכי ערעור משמעתי לפי חוק לשכת עורכי הדין. **הוגש בתיק השופט ב-BRS 954/14 ו-BS 1049/14.** בהתחשב בניתוח המשפטי, ההחלטה מתיישבת הן עם החוק והן עם חידושים בפסיקה הרלוונטית.