ת"א 54582-05-18

תקציר

בית המשפט דחה את התביעה נגד פייסבוק, וקבע כי הפלטפורמה אינה אחראית לפרסומים של צדדים שלישיים. השופט קיבל את טענת פייסבוק כי היא רק מספקת פלטפורמה לפרסומים ולא יוצרת את התוכן עצמו. בנוסף, הדגישה השופטת את חשיבות ההגנה על חופש הביטוי והימנעות מהפיכת פייסבוק לגוף צנזורה. עוד צוין כי לא ניתן לצפות מפייסבוק לפקח על כל התוכן וכי הליך ההודעה וההסרה צריך להיות מופעל רק עם ידיעה ממשית של תוכן פוגעני. באשר לנתבעת מס' 3 קבע בית המשפט כי דבריה מהווים לשון הרע. עם זאת, השופטת לא פסקה לתובעת פיצוי כספי כלשהו, מתוך סברה כי התביעה נגד הנתבעת מס' 3 מונעת משיקולים זרים ונועדה להפעיל לחץ על בתה. השופטת ציינה את מערכת היחסים העוינת בין התובעת לבין סיגל חורש, בתו של הנתבע מס' 3, ואת היעדר מכתבי ההתראה שנשלחו לנתבעת מס' 3 טרם הגשת התביעה. זאת ועוד, הפיצוי המופרז הנתבע, יחד עם החשיפה הנמוכה יחסית של ההערה המכפישה, הביאו את בית המשפט למסקנה כי גרירת הנתבע מס' 3 להליכים משפטיים אינה מוצדקת. בסופו של דבר, חויב כל צד לשאת בהוצאותיו, כאשר התובע שילם לפייסבוק הוצאות בסך 18,000 ₪.