ת"פ 1124/06

תקציר

הנאשם הורשע בסעיפים שונים של מרמה, זיוף והתחזות, וכן בעבירות נלוות נוספות, על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון. האישומים נבעו משורה ארוכה של מעשי הונאה שבוצעו בין השנים 2003 ל-2005, שכללו שימוש בלתי מורשה בפרטי כרטיסי אשראי והתחזות לאנשים לצורך קבלת מוצרים ושירותים. המרמה כללה יצירת קשר עם עסקים המתחזים לאדם אחר והסדרת רכישה ומשלוח של פריטים שונים, אשר נאספו לאחר מכן על ידי שליחים העובדים עבור הנתבע. הוא גם השתמש בכרטיסי אשראי גנובים כדי לבצע רכישות באופן אישי בחנות מקומית. בנוסף, הורשע הנאשם באיומים על עובדי המוסד לביטוח לאומי, החזקת רכוש החשוד כגנוב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו במהלך מעצרו. בהתחשב בהסדר הטיעון, בית המשפט היה צריך לקבוע את העונש ההולם. התביעה ביקשה עונש מאסר של 42 חודשים, ואילו ההגנה ביקשה עונש קצר יותר של 22 חודשים. השופט שקל בהרחבה את הנסיבות המחמירות והמקלות. הם כללו את מספר העבירות ותדירותן, תחכום פעולותיו של הנאשם, הקושי לזהות את מבצע העבירה, הפגיעה בקורבנות ועברו הפלילי המשמעותי של הנאשם. גורמים מקלים היו הודאתו של הנאשם, שחסך את זמנו של בית המשפט, ונסיבותיו האישיות, לרבות קשייו הכלכליים ומחויבויותיו המשפחתיות. השופט התייחס גם לחוקיות המאסר על תנאי הקודם וקבע כי ניתן להפעילו. בסופו של דבר פסק השופט לטובת בקשת התביעה, והטיל עליו 42 חודשי מאסר, כולל הפעלת שני עונשי מאסר מותנים קודמים. בנוסף, השופט הורה על קנס, פיצוי לקורבנות ומאסר על תנאי. השופט הדגיש את האינטרס הציבורי בהרתעה מפני עבירות מסוג זה ואת הצורך להגן על החברה מפני עבריינות סדרתית וחסרת מורא של הנאשם. גזר הדין שימש גם כתוצאה מכישלונותיו הקודמים לחדול מהתנהגות עבריינית. השופט הורה גם על חילוט פריטים מסוימים הקשורים לפשעים ועל העברת כספים שנתפסו כדי לפצות את הקורבנות.