תפ"ח 37418-12-10

תקציר

האירוע החל כאשר המנוח, ניסים אסידו, שיצא בעבר עם בת דודתו של הנאשם, לבנת חלילי, נתקל בה במועדון בעת בילוי עם חברתו החדשה, הדר סימנה. לבנת הייתה נסערת מהמפגש ובכתה. הנאשם, שהיה במקרה גם הוא במועדון, הבחין במצוקתה של לבנת והציע להסיע אותה ואת חברתה לביתה. עם זאת, לפני שעזב את המועדון, אמר הנאשם לבנות כי קודם כל "יטפל" במנוחה. בדרכם להוריד את הבנות, עצרו הנאשם, אביו יואל חלילי ושני חבריו, אביהו עידו ואברהם יצחק, במסעדת ההמבורגרים של משפחת הנאשם. הנאשם נכנס למסעדה וחזר לרכב כשברשותו סכין גדולה, אותה הסתיר לצדו. בהגיעם לצומת נתיבות, שם עצרו המנוח והדר, ניגשו אליהם הנאשם ואביו. הנאשם, חמוש בסכין, פתח בוויכוח עם המנוח ואביו החל לריב גם עם המנוח. במהלך הקטטה שלף הנאשם את הסכין ודקר את המנוח ארבע פעמים - פעמיים בחזהו ופעמיים בבטנו. המנוח נפטר זמן קצר לאחר מכן מאיבוד דם נרחב. הנאשם ואביו נמלטו מהמקום, והנאשם הורה לחברו אברהם לנסוע מהמקום ולאחר מכן השליך את הסכין מהחלון. לאחר שהחליף את בגדיו וכבס את עצמו, הסגיר עצמו הנאשם למשטרה. בית המשפט מצא את הנאשם אשם ברצח בכוונה תחילה ובשני סעיפים של החזקת סכין. מהראיות עולה כי הנאשם הצטייד בסכין טרם המפגש והגיע לפגישה בכוונה להתעמת עם המנוח. בית המשפט דחה את טענות הנאשם להגנה עצמית ולאוטומטיזם שפוי, וקבע כי הוא היה מודע למעשיו והיו לו חלופות לשימוש בכוח קטלני. בנוסף, קבע בית המשפט כי לנאשם היה היסוד הנפשי הדרוש לרצח, לרבות היעדר התגרות תכופה, שכן מעשיו של המנוח היו בתגובה לתוקפנותו של הנאשם. התנהגותו של הנאשם לפני האירוע ולאחריו, לרבות ניסיונותיו להעלים ראיות, תמכו אף הם בקביעת הכוונה.