ת"פ 3709/02

תקציר

בהכרעת הדין הורשעו נאשמים 2, 3 ו-4 בגרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בגין מותו של המנוח, סלאח איסמעיל. התקרית התרחשה באתר בנייה, שם נפל איסמעיל דרך פתח לא מגודר ברצפה ומת מהנפילה. בית המשפט מצא כי הנאשמים כשלו בחובות הזהירות שלהם כלפי איסמעיל. הנתבעים 2 ו-3 היו הקבלנים האחראים לעבודות הבנייה הכוללות, ואילו הנתבע 4 היה מנהל העבודה במקום. לשלושתם היו חובות זהירות רעיוניות וקונקרטיות כלפי איסמעיל, שאותן הפרו. בית המשפט קבע כי הוכח הקשר הסיבתי בין רשלנות הנתבעים לבין מותו של איסמעיל. תקנות הבטיחות מחייבות אותם להבטיח את בטיחות האתר, דבר שלא עשו. הפתחים לא היו מגודרים או מקורים, והתאורה לא הייתה מספקת – גורמים שתרמו לתאונה. חרף טענתו של נאשם 4 כי הראה לאסמאעיל את המקום, מצא אותו בית המשפט אשם בהזנחת תפקידו כמנהל עבודה. פסק הדין הזכיר גם את חובת הזהירות המוגברת במצבי סכנה ואת ההיגיון העומד מאחורי אי פיצול האחריות כדי למנוע כאוס ואי ודאות. בית המשפט הגיע למסקנה כי העובדות שהוצגו בכתב האישום הוכחו מעבר לספק סביר והרשיע את הנאשמים בגרימת מוות ברשלנות.