עפ"ת 6532-03-12

תקציר

מדובר בערעור על חומרת העונש שנגזר על הנאשם, שהורשע במספר עבירות הקשורות לתאונת אוטובוס שגרם, שגרמה למותם של חמישה בני אדם ולפציעתם של חמישים נוסעים. טענתו העיקרית של המערער היא כי שגה בית משפט קמא בהטילו עונש מצטבר המתחשב במספר הקורבנות, ויש לראות בתאונה מעשה אחד. המשיב, לעומת זאת, טוען כי מדובר בריבוי עבירות ורשלנותו של נהג האוטובוס היא בדרגה גבוהה. הערעור מבקש להקל בעונש שהוטל, בטענה שהוא חורג מרמת הענישה המקובלת. בית המשפט, לאחר שדן בהוראות החוק ובפסיקות קודמות, מגיע למסקנה כי יש לפרש את ה"מעשה" כגורם למותו של כל אדם בנפרד, והשאלה היא האם יש מקום לענישה חופפת או מצטברת בנסיבות הנתונות. במקרה דנן, מוצא בית המשפט כי בית משפט קמא הפעיל כראוי את שיקול דעתו בשקלול חומרת המעשה, אחריותו של המערער כנהג תחבורה ציבורית והרשלנות הכרוכה בכך. גזר דינו של בית משפט קמא, ששיקף את ריבוי המעשים, נמצא סביר ומידתי לנסיבות, ללא עילה להתערבות. פסק הדין מדגיש כי תפקידה של ערכאת הערעור אינו להחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו של בית המשפט קמא, ועליה להתערב רק במקרים חריגים. לפיכך, הערעור נדחה, וגזר הדין המקורי נותר על כנו. ההחלטה מתקבלת פה אחד, ופסק הדין ניתן בהעדר הצדדים.