ת"א 1225/07

תקציר

מדובר בעסקה כושלת בין חברת ראדום הישראלית למשרד ההגנה היווני לרכישת מערכות נשק מתקדמות. ראדום חתם על שני הסכמים עם התובעים, חברות יווניות, שישמשו כסוכניהם ויסייעו להם להשיג את העסקה. בהסכמים נקבע כי ראדום תשלם לתובעים עמלות בהתאם לתשלומים שיקבלו ממשרד ההגנה היווני. עם זאת, העסקה נפלה בשל חוסר יכולתה של ראדום לעמוד בתנאי ההסכם, ובפרט להעמיד ערבות בנקאית. התובעים תבעו את ראדום על העמלות שהיו מרוויחים לו העסקה הייתה מצליחה. בית המשפט מצא כי ההסכמים בין ראדום לבין התובעים היו תלויים ביישום מוצלח של העסקה עם משרד הביטחון היווני. מאחר שהעסקה נכשלה, ראדום לא חויב לשלם את העמלות. יתר על כן, התובעים היו מודעים לכך שראדום לא הגיעה להסכם סופי עם לוקהיד מרטין, החברה המספקת את הטכנולוגיה למערכות הנשק, וכי ראדום אינה יכולה לעמוד בתנאי ההסכם היווני בעצמה. למרות זאת, התובעים לחצו על ראדום לחתום על ההסכם עם המשרד. פעולה זו, יחד עם רשלנותו של ראדום, הביאו לכך שהתובעים לא יכלו לטעון שראדום סיכל את תנאי ההשעיה. בנוסף, דחה בית המשפט את הודעת הצד השלישי של ראדום נגד לוקהיד מרטין, שטענה כי לוקהיד מרטין פעלה בחוסר תום לב וידעה על תשלומי עמלות בלתי חוקיים. בית המשפט מצא כי טענות אלה מופרכות ומהוות חלק מיותר מההליך. לוקהיד מרטין, לפיכך, הייתה זכאית להחזר מלא של הוצאותיה מראדום. בתוך כך, התובעים יישאו בהוצאות הנמוכות יחסית של ראדום בגין התביעה העיקרית, בקיזוז עלויות ההגנה של התביעה שכנגד. הסכום הכולל נקבע על 100 אלף שקל. בגין הודעת הצד השלישי חויב ראדום לשלם ללוקהיד מרטין הוצאות בסך 1,100,000 ₪.