רע"א 9921/16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם הנוגע לשימוש במקרקעין שהוחכרו על ידי האגודה השיתופית מושב אורה מרשות מקרקעי ישראל. מנהל מקרקעי ישראל הגיש תביעות רבות נגד חברי האגודה, ובהם שולמית מליחי, בניסיון למנוע מהם להשתמש בקרקע למטרות שאינן מותרות בהסכם החכירה. רוב התיקים אוחדו ונדונו יחד, וכתוצאה מכך ניתן פסק דין לטובת מנהל מקרקעי ישראל שכלל צו מניעה קבוע. עניינו של מליחי הופרד מהתיק המאוחד בשל משא ומתן פרטני לפשרה. עם זאת, מאחר שמשא ומתן זה לא צלח ומלחי לא הגישה סיכומים או ראיות כלשהן לתמיכה בטענתה, הוחל עליה גם פסק הדין בתיק המאוחד. החלטה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי, ובנה של מליחי, דרור מליחי, ביקש לערער על פסק דין זה, בטענה כי זכויותיה של אמו הופרו וכי הנסיבות השתנו. בקשת רשות הערעור נדונה בבית המשפט העליון, שגם הוא דחה אותה מבלי להידרש לתגובת המשיב. בית המשפט קבע כי אין סוגיה משפטית בעלת חשיבות מספקת כדי להצדיק ערעור נוסף, וכי לא נגרם עיוות דין. למבקש היו הזדמנויות רבות להציג את טענותיו אך בחר שלא לעשות כן, והחלטות הערכאות הנמוכות יותר היו סבירות. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ופסק הדין הקודם עמד בעינו.