ת"ע 61180-07-20

תקציר

פסק הדין דן ומחליט על תוקפה של צוואה וביצועה. ראשית, הטענות המערערות על תוקפה של המנוחה ועל אמיתות חתימתה על הצוואה הן עמומות וחסרות תימוכין, ועל כן הן נדחות. נטל ההוכחה מוטל על המתנגדים, הטוענים כי הצוואה אינה תקפה. הצוואה המדוברת היא צוואה בפני רשות, והמתנגדים טוענים כי קיימים בה פגמים צורניים, לרבות חסרים פרטים באישור הנוטריוני ואי הקראת הצוואה למנוח. בית המשפט מכיר בפגמים אלה אך רואה אותם ברי תיקון לפי סעיף 25 לחוק הירושה, המאפשר לבית המשפט לקיים צוואה למרות פגמים צורניים אם היא משקפת את רצונו האמיתי של המצווה. בית המשפט מוצא כי הצוואה מייצגת נאמנה את רצונו של המנוח, כפי שהעיד הנוטריון שניסח אותה. עדותו של הנוטריון נחשבת אמינה ונתמכת בראיות אחרות. בית המשפט בוחן גם את הטענה כי הנהנים השפיעו שלא כדין על המצווה ולא מוצא כל ראיה לכך. המנוחה הייתה עצמאית, בעלת יכולת נפשית ובקשר עם כל ילדיה בעת עריכת הצוואה. נסיבות יצירת הצוואה ותוכנה אינן מצביעות על השפעה בלתי הוגנת מצד הנהנים. ככלל, ההתנגדות לתוקפה ולביצועה של הצוואה נדחית, והצוואה מתקיימת. המתנגדים נדרשים לכסות את הוצאות התובעים ושכר טרחת עורך דין, בסך 50,000 ₪.