ע"ע 1018/04

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מינוי מבקר העירייה, הנדרש על פי חוק להתמנות בהליך מכרזי פומבי. על בית המשפט להחליט האם חלה על מועצת העירייה חובה למנות את המועמד שנבחר על ידי ועדת המכרזים או שמא יש לה שיקול דעת בעניין. פסק הדין מתווה את הכלל לפיו על המועצה לפעול בהתאם להחלטת ועדת הבחירה בדבר כישוריו של המועמד, תוך היקף צר בלבד של שיקול דעת בנסיבות יוצאות דופן. עם זאת, המקרה הספציפי שלפנינו הוא ייחודי: המועמדים הכשירים הראשון והשני לתפקיד המבקר נפסלו ונסוגו, בהתאמה, והותירו את המועמד הכשיר השלישי, המערער, במחלוקת. בית המשפט קובע כי למועצה שיקול דעת בעניין זה, כמפורט בתקנה 30(ג) לתקנות המכרזים, הקובעת כי ראש העיריה "רשאי" למנות את המועמד הכשיר הבא. בית המשפט מדגיש כי שיקול דעת זה אינו מוחלט ואינו צריך לגבור על זכויותיו של המערער, אשר הגיש מועמדות, עמד בדרישות ונמצא כשיר לתפקיד. שיקול דעתה של המועצה צריך לשקול גם את זכותה של העירייה להעסיק את המועמד הטוב ביותר ואת ההטבה הרטרואקטיבית של כל מכרז חדש למועמד ממשיך. בסופו של דבר, הערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי נדחה, שכן בית המשפט סבור כי על בית המשפט המחוזי לדון תחילה בטענת המערער המערערת על החלטת המועצה שלא למנותו ותחת זאת ליזום מכרז חדש. את עניין הפיצוי הכספי למערערת מותיר גם להכרעתו העתידית של בית המשפט המחוזי בסוגיה. בית המשפט מסיים בהדגשת השיהוי הבלתי מתקבל על הדעת במינוי רואה חשבון מבקר במשרה מלאה וקורא לשר הפנים להתערב.