ת"א 53903-08-10

תקציר

התובעת, שנפגעה בתאונת דרכים, תבעה את כלל ביטוח, מבטחת הרכב בו נסעה, ואת קופת החולים שלה, מאוחדת, לפיצוי לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. קופת החולים הגישה בקשה לדחות את התביעה נגדם, בטענה כי לבית הדין לעבודה סמכות בלעדית לדון בתיק. לחילופין, הם טענו לחוסר עילה, וציינו כי הם סיפקו לתובע את כל הטיפולים הנדרשים כמתחייב מחוק הבריאות. המבטחת טענה כי עלות אשפוזו של התובע בבית צריכה להיות מוטלת על קופת החולים, או לפחות להתחלק חלקית בין שני הנתבעים. כמו כן ביקשה התובעת תשלום תכוף משני הנתבעים לכיסוי הוצאותיה החודשיות, שהסתכמו ב-43,146 ש"ח, וכן הוצאות חד פעמיות בסך 167,901 ש"ח. המבטחת טענה כי הטיפול בבית התובעת היה מיותר ובלתי ראוי, וכי אל לו לבית המשפט לחייב את הנתבעים לכסות את כל הוצאותיה שבחרה. השופט קבע כי לבית המשפט האזרחי סמכות לדון בתביעה, שכן פיצול הדיון בין ערכאות שונות עלול לגרום להחלטות סותרות, ולהותיר את התובע ללא הכיסוי הנדרש. באשר לדרישת התשלום התכוף, קבעה השופטת כי יש לקבוע רבות מהוצאות התובע בתיק העיקרי ולא ניתן לפסוק אותן כתשלום תדיר. עם זאת, כדי לכסות את צרכיו המיידיים של התובע, השופט הורה לנתבעים לשלם 250,000 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין, לחשבון הנאמנות של בא כוח התובע בתוך 30 יום. סכום זה נועד לכסות את הוצאות התובע לתקופה של תשעה חודשים תוך המתנה להכרעה בתיק העיקרי. השופט הדגיש כי מדובר בסכום גלובלי, וקיווה כי החלטה תתקבל בתוך פרק זמן זה. קדם המשפט נקבע ל-23.2.11.