ת"א 12500-03-15

תקציר

השופטת קבעה כי על הנתבעת לפצות את התובעים בגין הפסדי דמי חכירה בשיעור של 6% לשנה על שווי הקרקע, תוך התאמות שנתיות, על בסיס חוות דעת מומחה שהגישו התובעים. השופטת קיבלה את טענות התובעים כי נוהג העבר של הנתבעת לחשב דמי חכירה בשיעור של 5%-6% היה ראוי, וכי שינוי עמדתה האחרון של הנתבעת, שהביא להורדת התעריפים, אינו מוצדק. השופט דחה גם את טענות הנתבע בדבר שיעורי דמי החכירה הראויים לקרקע חקלאית ולמגורים, וקבע כי חישובי הנתבעת היו שגויים. במקום זאת, אימץ בית המשפט את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים, שהמליץ על שיעור של 6% לשני סוגי הקרקעות. השופט התייחס למספר החלטות קודמות של בית המשפט שתמכו בעמדת התובעים. לבסוף, השופטת מתחה ביקורת על שינוי המדיניות האחרון של הנתבעת בעקבות פרשת ארידור, שהניב תביעות רבות לפיצויי הפקעה, וקבעה כי את הפיצוי המתאים, לרבות שכר טרחת עורך דין, יש לשלם בתוך 30 יום.