תמ"ש 27361-06-13

תקציר

בית המשפט בחן את תוקפו של הסכם חלוקה שמטרתו חלוקת עיזבון בעקבות הלוואה שנטל יורש מהמנוח ואי יכולתו לפרוע אותה לאחר מכן. על ההסכם ערער נושה של היורש שביקש לעקל את הירושה כדי להשיב פיגורים במזונות. בית המשפט מצא כי עיקרו של הסכם החלוקה הוא הסתלקות מהעיזבון על ידי היורש לטובת אדם אחר. היא בחנה את המסגרת הנורמטיבית החלה על הסכמים כאלה וקבעה כי הם כפופים לדיני החוזים, המאפשרים טענות לפגמים בכריתתם. נטל ההוכחה להוכחת פגמים אלה מוטל על הצד הטוען לקיומם. במקרה זה, הנושה ביקשה לבטל את ההסכם בעילה של חוסר תום לב, במטרה לסכל את זכויותיה כנושה. בית המשפט בחן כרונולוגית את האירועים שהובילו להסכם החלוקה ומצא כי הסתלקות היורש מהירושה וההליכים המקבילים שיזם הנושה קשורים זה בזה. התברר כי האחים היו מודעים לחוב בתיק ההוצאה לפועל והתכוונו למנוע מהנושה לממש את הנכסים. בית המשפט הדגיש את חוסר השקיפות וחוסר תום הלב הפרוצדורלי שהפגינו האחים, שלא יידעו את הנושה או את בית המשפט על המשך ההליכים. בנוסף, סתירות וחוסר עקביות בגרסאות האחים לאירועים סביב ההלוואה הנטענת לרכישת רכב הביאו את בית המשפט לדחות את טענותיהם. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לטובת הנושה, ביטל את הסכם החלוקה ואת פסק הדין הנלווה אליו, הורה על ביטול המשכון על הרכב ופסק לנושה הוצאות משפט בסך 15,000 ₪. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי טענה נפרדת בדבר הלוואה שנלקחה מהמנוח לצורך רכישת נכס לא הוכחה והציגה קשיים בשל היעדרותה בהליכים קודמים. לבסוף, פסק הדין הדגיש את התנהלותם הבלתי ראויה של הנתבעים ואת הצורך בהרתעה, המצדיק את קבלת התביעה.