ת"פ 1395-07-19

תקציר

בהתבסס על הודאתו של הנאשם, בית המשפט מצא אותו אשם באיומים על שופט, עורך דינו ושוטרים. האיומים, שהושמעו בעל פה במהלך דיון בבית המשפט, נחשבו להפרה חמורה של שלטון החוק, הפוגעת בזכותו של הפרט לביטחון אישי, לשקט נפשי ולחופש פעולה. השופט התייחס למספר פסקי דין קודמים לקביעת העונש, שכללו מגוון עונשים מעבודות שירות ועד מאסר. השופט שקל את נסיבות העבירה, את הנזק שנגרם ואת מצבו הנפשי של הנאשם, ובסופו של דבר החליט על עונש בינוני של שישה חודשי מאסר, שלושה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 1,000 שקל והתחייבות של 3,000 שקל. עונש זה הוטל במצטבר לכל עונש אחר שנגזר, יחד עם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. השופט הורה גם על השמדת מוצגים, חילוטם והחזרתם, ומסר לנאשם מידע על תשלום הקנס. גורמים מחמירים מרכזיים היו אופיים החזיתי של האיומים, הפגיעה בסדר הציבורי ובביטחונו ועברו הפלילי המשמעותי של הנאשם. גורמים מקלים שנלקחו בחשבון היו היעדר תכנון מוקדם, מצבו הנפשי של הנאשם, הודאתו באשמה והזמן שחלף מאז ביצוע העבירה.